ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
דיני שמות הנשים על סדר א ב · אות פ
פיגו כ"מ בב"ש בוא"ו בסוף. וזה אם קורין הגימל בדי אבל לפי המובטא המצוי במדינתינו הוי הדין לכתוב באלף בסוף. ואפי'. בדיעבד הגט פסול אם נכתב בוא"ו וכ"מ בשו"ת מ"נ סי' נ"ו לכתוב פיגא באלף דווקא ט"ג ס"ק ד'.
פריידל אם ב' יודין, זה אם קורין בפתח חריף בהרגשת היודין. כמו פריידיא רייצא וכה"ג אבל אנו כותבין שם פראדיא באלף אחר הרי"ש וביו"ד אחר הד' אבל אם קורין הרי"ש בציירי כותבין פרידל בחד יו"ד כמו שם פרידא. ט"ג ס"ק ה'.
פיגלא ביו"ד. וזה אם קורין הפ' בציירי כמו פיגא ודווקא אם ידוע דמעריסה ניתן לה שם פיגלא. אבל בא"י שמה מעריסה מסתמא הי' שמה מעריסה פיגא. אלא אח"כ ע"י שם גיגוע קורין לה פיגלא לכן סגי לכתוב פיגלא לחוד ט"ג ס"ק ז':
פאגא באלף אחר הפ"א זה אם קורין הפ"א בקמץ ואם מקצת קורין לה פיגא. יש לכתוב פיגא דמתקריא פאגא. ואם שם עריסה פאגא בידוע ומיעוט שקורין פיגא. יש לכתוב פאגא דמתקריא פיגא.
פיציא ביו"ד אתר הצדיק ונרגש במובטא הברת יו"ד אחר הצדיק. ואם ידוע דשם עריסה היה פיגא ואח"כ ע"י שם גיגוע קורין לה פיציא אין לכתוב רק פיגא כשם עריסה שלה וא"צ לכתוב פיציא ודינו כשם פיגלא דלעיל רק אם ידוע דשם עריסה שלה הי' פיציא. אז יש לכתוב פיציא לחוד. אם הכל קורין לה פיציא לחוד ט"ג סק"ז הנ"ל:
פערל בלי יו"ד בסתמא אם לא שדוחקין הרי"ש בחיריק יש לכתוב יו"ד אחר הרי"ש פעריל ואם קורין לה פערלא יש לכתוב כן באלף לבסוף וזה אם ידוע דמעריסה ניתן לה שם פערלא. אבל בא"י שמה מעריסה איך הי' דינו כשם פגלא דלעיל ט"ג סק"ח ויש לכתוב בעיי"ן:
פעסל מסתמא בלא יו"ד אם לא שדוחקין הסמ"ך בחיריק אז יש לכתוב ביו"ד פעסיל כמו בערל או מענדל דסתמא הם בלא יו"ד.
פעסיא כ"ה מובטא מדינתינו דנרגש הברת יו"ד כמו חסיא עטיא. רוסיא וכדומה דכותבין ביו"ד אחר הסמ"ך ע"ג סקי"ב פריווא בשני ווי"ן ובאלף לבסוף ע"ג סקי"ג.
פיילא בלא אלף אחר היודי"ן כמו השם רייצא דהוי בלא אלף אחר היודי"ן ט"ג ס"ק הנ"ל. פייא בשני יודין ואלף בסוף ואם כתב ה' בסוף פייה ג"כ כשר ע"ג ס"ק הנ"ל:
פזי שם אשה בלא אלף אחר הפ"א ואם נקראת פאזי הפ"א בקמץ יש כתוב א'. ואם פ"א בפתח יש לכתוב בלי אלף ואם נקראת הפ' בחירק כותבין ביו"ד לאחר הפ' ואם נרגש הברת יו"ד גם לאחר הזי"ן יש לכתוב ביו"ד פיזיא והכלל בזה דתליא בהברת המובטא ט"ג סקט"ז:
פרומא בוא"ו אחר הרי"ש אם לא במקום שמדגישין הרי"ש בחירק כותבין ביו"ד ובמקומינו המובטא בוא"ו: