אור ברסלב
ביאור מנחם דיני שמות הנשים על סדר א ב › אות ה

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

דיני שמות הנשים על סדר א ב · אות ה

אות ד

הדסה בה"א דהוי שם הקודש ואפי' אם קורין בקמץ כותבין בלי אלף אחר הא' כ"ה דעת הב"ש ז"ל אבל הט"ג חולק ע"ז הואיל דהדסה נקרא הה"א בפתח ואשה זו נקראת הה"א בקמץ האדסה וניכר הפרש במובטא וא"כ הוי שם אחר דאינו נגזר מהדסה ואתי למיטעי העולם לומר דהדסה דגט הוה בפתח ואין זו המתגרשת דשמה בקמץ אלא יש לכתוב האדסה להורות על הקמץ ואין האלף מזיק כמו בשם חנוכה וכ"ז בא"י שמה מעריסה אבל בידוע שמה מעריסה דהיה הדסה בפתח ואח"כ עתה נקראת בקמץ יש לכתוב הדסה המכונת האדסה כמו בשרה שערלין דכל דאין הנקודות שוין יש לכתוב שניהם ע"ג סק"ב:

האדס סתמא בלי יו"ד אחר הדלי"ת ובשם זה גם דעת הב"ש דכותבין באלף אחר הה"א אע"ג בהדסה בקמץ ס"ל לכתוב הדסה לבד משום דשם הדסה נמצא במקרא והקורא בגט נקרא הה"א בנקודה שנקרא בפ"כ משא"כ הדס שאינו שם במקרא רק שם על בושם ואינו שם איש וכיון דבקרא הוא בחטף והקריאה בקמץ דינו כשם לע"ז להורות על הקמץ באלף אחר הה"א וכותבין האדם אבל דעת הט"ג לעיל נמי בהדסה בקמץ כותבין באלף האדסה להורות על הקמץ ע"ג סק"ג:

הדסכן אם קורין בפתח הוי הדין בידוע דשמה מעריסה הדסה אין כותבין אלא הדסה לבד הואיל דהנקודות שוין אבל אם קורין ה"א בשאר נקודות דהיינו בקמץ תיבת ה"א מהדסכן כותבין שניהם היינו הדסה המכונה האדסכן באלף אחר הא' וזה איירי בידוע דשמה מעריסה הדסה אבל בא"י ובפ"כ נקראת הדסכן בקמץ תחת הה"א כותבין רק האדסכן לבד וג"כ באלף להורות על נקודת קמן וכן הוא בשם הדסל תליא נמי אם קורין ה"א מהדסל בפתח אז כותבין הדסה לבד כשמה מעריסה אבל אם קורין הדסל בקמץ כותבין הדסה המכונה הדסל. וזה ג"כ דווקא בידוע דשמה מעריסה הדסה אבל בא"י שמה מעריסה ובפ"כ נקראת רק הדסל בקמץ כותבין אלף אחר הה"א להורות על הקמץ והדסכן והדסל כותבין בלי יו"ד ואם ידוע דשמה מעריסה הדסכן או הדסל בפתח ונכתב בגט הדסה לבד כשר בדיעבד אבל בידוע דשמה מעריסה הדסכן או הדסל בקמץ ונכתב בגט הדסה לבד בזה הגט פסול גם בדיעבד. וכ"ז איירי דווקא הכל בקורין בפניה ואין מקפדת ט"ג סק"ב וסק"ה:

הינדא באלף וסתמא בלי יו"ד אחר ה"א אלא כותבין הנדא ולא אתי למטעי לקרות הה"א בפתח דשם הנדא בפתח לא שכיח כלל במדינתינו אבל אם חותמת א"ע ביו"ד כותבין הינדא ביו"ד ה"ה במקומות דמדגישין ה"א בחירוק כותבין יו"ד ט"ג סק"ז:

הענדל בעי"ן והיינו אם קורין בסגו"ל אז כותבין הענדל אבל אם קורין בפתח כותבין הנדל וכותבין שם הענדל סתמא בלי יו"ד אחר הדלי"ת אם אין קורין בפ"כ הדלי"ת בחירוק כמבואר לעיל בשם גנענדל ט"ג סק"ז:

הינדל סתמא בלי יו"ד אחר הדל"ת אם לא דמדגישין היטיב הדל"ת בחירוק כותבין יו"ד אחר הדל"ת. ואחר הה"א תליא בזה אם קורין בפ"כ שם הינדיל בחירוק אעפ"י דאין מדגישין הה"א בחירוק מ"מ כותבין יו"ד דאתי למטעי על שם הנדל בפתח ואם ידוע דשמה הנדא מעריסה ובפ"כ נקראת הנדלא א"צ לכתוב שם הנדלא אלא שם העיקר לבד כותבין הנדא ובא"י שמה מעריסה כותבין הנדלא כמו דנקראת בפ"כ ט"ג סק" הגזל אם ידוע דשמה מעריסה הנדל בפתח ואח"כ נקראת הענזל בפ"כ בסגול כותבין הנזל דמתקריא הענזל דבשני שמות לע"ז כותבין על השם הב' דמתקרי ואם נכתב הענזל לבד ג"כ כשר מטעם חניכה שהכל קורין. אבל אם נכתב הנזל לבד בזה צ"ע להכשיר הואיל דאין הנקודות שוות:

הגר. אם קורין בפ"כ הגרא או הגרכן בקמץ אין כותבין אלא הגר חבל אם קורין הגרא או הגרכן בפתח כותבין הגר המכונה הגרא או המכונה הגרכן. ואם א"י שם מעריסה כותבין כפי שנקראה בפ"כ ואם מקצת קורין כך ומקצת קורין כך כותבין כמו בשם אלוזגוטא המבואר לעיל. ט"ג סקי"א:

הנא או חנונאי או הנלא אם ידוע דשמה מעריסה חנה ובפ"כ נקראה בתחת מהשמות הנ"ל כותבין תנה המכונה הנא או המכונה הנלא והיינו במקומות אלו דמבדילין בקריאה במובטא בין ה"א לחי"ת אם לא יזכירו בגט שם הנא לא יעלה על דעת לומר דזו הנה היא המגורשת אלא כותבין כהנ"ל וממילא בא"י שמה מעריסה כותבין הנא לבד או הנלא כפי הנקראת בפ"כ וכותבין הנלה בה"א בסוף. דאפ"ל דנגזר מתנה ובלא"ה ה' במקום א' אין קפידא. אבל בידוע דשמה מעריסה הנא לבד או הנלא לבד לכתחלה כותבין באלף לבסוף דבמדינות אילו מסתבר דהוי שם בפ"ע ט"ג סקי"ז:

הענא בעי"ן ואם נקראה העניא כותבין ביו"ד אתר הנו"ן ואם נקרא הניא בפתח כותבין כהנ"ל ע"ג סקי"ז:

היסא ושם זה לא שכיח במדינתינו אלא נקראים העסא וכותבין בעי"ן ובסמ"ך והיינו אם נקראה העסא בסגול. ואעפ"י דיש כותבין באגרות העסי ביו"ד. אין להשגיח ע"ז ט"ג סקי"ח:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה