ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק יא · הלכה ב
כתב יד א
ור' יהושע פוטר. פי' דמשמע אפי' מקרן:
ומשני כאן משנתרמה וכאן עד שלא נתרמה. פי' כ"ז שלא נתרמה אינו חייב בתרומה אבל אם אחר שנתרמה זב מהם הוי תרומה דהוי טבל אלא שפטרו מחומש:
כתב יד א
ה"ג תני ר' נתן אומר לא שר"א מחייב במעשרות אלא שר"א אומר שלא יאכל מן הדבש עד שיעשר על התמרים ומודה ר"א שאם עישר על התמרים אפי' באספמיא שדבשן מותר מילתיה אמר שהוא מעשר על הדבש ועל התמרים:
לפי תמרים פי' שאינו מעשר אלא לפי תמרים ודבש ממילא מותר:
מילתיה דת"ק אמר. פי' שפליג על ר' נתן וסובר שר"א מחייב דבש תמרים במעשר. שהוא מעשר מן התמרים על הדבש ועל התמרים לפי דבש ולפי תמרים:
כתב יד א
ר"א מטמא משום משקה כו':
כתב יד א
ה"ג דו אמר אין מי פירות מבטלין לעולם. פי' דאמרינן במס' מכשירין פ"ד רש"א אם היו לחין והסיקן ורבו משקין היוצאין מהן על משקין שבלעו טהורין פי' משום דמי פירות מבטלין למשקין וחכמים פליגי עלי' כדקתני בתוספתא בפי' ע"ש וסתם מתני' ר"מ:
כתב יד א
ה"ג דו אמר פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט והכל בכלל. פי' דכאן בתחילה כתיב מים דהיינו פרט. ואח"כ כתיב וכל משקה דהיינו כלל:
ורובה מדר' ישמעאל. פי' דר' ישמעאל לא אמר אלא בפרט וכלל:
ודו אמר אפי' פרט וכלל ופרט הכל בכלל. פי' דהכא יש כאן עוד פרט דהיינו אשר ישתה:
רבי פרינדי דקיסרין אמר ר"א כר' ישמעאל. פי' דליכא כאן אלא פרט וכלל ואשר ישתה מוקי לדרשא אחריתי ותני כן וכל משקה מה ת"ל אשר ישתה פרט למשקה סרוח דברי ר"א אמרו לו אין משקין יוצאין לא מידי עופות ולא מידי פרה. פי' משו"ה לא נפסל מתורת משקה ע"י שאינה ראויה לעופות או לפרה וכן הוא משיב ר"א לחכמים מה דאית לכון כו' יהא משקה סרוח מעיקרו טהור אלא כי אמרו לו כו' שכן משקה בהמה לאדם באין במחשבה:
כתב יד א
חבריא בשם ר' אלעזר מודה ר"א במשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא. פי' מדהשיבו לו רבנן ממשקה סרוח מעיקרו שהוא טמא ולא אמר שאני סובר שהוא טהור משמע שגם ר"א מודה:
המוהל היוצא מהן ר"א מטהר. פי' משום דהוי משקה סרוח אלמא דמשקה סרוח מעיקרו לר"א טהור:
ומשני מודי ר"א במי ים הגדול. פי' דאין משקה סרוח טמא אלא במי ים הגדול אבל שאר משקה סרוח אפי' מעיקרו טהור משמע דרבנן דמטמאי משום משקה סרוח מש"ה א"ה כל משקה סרוח מעיקרו לרבנן טמא אבל בתלמוד בבלי משמע דמשקה סרוח מעיקרו אפי' לרבנן אינו טמא אלא במי ים הגדול ולא פליגי אלא במשקה הסרוח שאינו מעיקרו דר"א מטהר ורבנן מטמאי ומוהל היוצא מהן דמטמאי רבנן היינו משום דלא חשיב משקה סרוח והא דמטהר ר"א היינו משום דסבר דאינו אלא זיעה בעלמא:
כתב יד א
ואין הוי חורין לא הוי מניניה מיותר: