ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ט · הלכה ב
כתב יד א
כדמי אותה סאה. פי' דלא תימא הא דקתני כזמן זרעם. היינו כשער של זמן זרעם אבל הוא צריך לפדות כל החטין קמ"ל:
הקדש למעשר שני. פי' שיש הפרש בין הקדש למע"ש שבמע"ש אינו משלם אלא דמי אותה סאה בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אלא שבדבר שזרעו כלה נפדה כשער הראשון ובדבר שאין זרעו כלה נפדה כשער שהוא עומד בו אבל הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו אלא מקומו ושעתו אלא בדבר שזרעו כלה אינו משלם אלא דמי אותה סאה ובדבר שאין זרעו כלה הוא פודה את כל האוצר א"ר יוסי את אמרת כו':
כתב יד א
ה"ג והכא אם ליקט ונפל לתוכו חולין כו':
אף הכא כן. פי' ילקוט ויבטל לכתחילה:
כתב יד א
עד שליש גרנות. פי' גבי טבל בדבר שאין זרעו כלה שגידוליו אסורין היינו עד שליש גרנות ומפרש עד גורן הרביעית כו':
עשו גורן הרביעית כגורן הראשונה. פי' עשו גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה כגורן הראשונה בדבר שזרעו כלה:
כתב יד א
מה אית לך. פי' הא דקתני במתני' כגון הלוף משמע שיש עוד יותר משני כגון הכלוכסין כו':
כתב יד א
עד כשעורין בדבר שזרעו כלה פי' אם אינו גדולה אלא כשעורין היא נידונית כדבר שזרעו כלה: