ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ט · הלכה א
כתב יד א
לא מסתבר דלא חלופין. פי' שיהי' להיפך שוגג יקיים ומזיד יופך:
ומשני קנסו בו. פי' גבי מזיד כדי כו':
כתב יד א
ה"ג שיהא נאמן לומר שוגג הייתי א"ל אם כשהיו מכירין. פי' שהיו יודעים שזרע תרומה לאכול הימנו כו':
כתב יד א
זרע כרשינין. פי' שהיא תרומה מדרבנן ובדבר שאין זרעו כלה שגידוליהן תרומה אם קנסו בו שיקיים או לאו:
כתב יד א
הדא אמרת שהקדושה חלה עליה כו'. פי' מדקתני במתני' ואם הביאה שליש אפי' שוגג יקיים ושוגג ודאי לא קנסו אלא ודאי משום שקדשה משום תרומה אסור להפוך:
הדא אמרת הפריש כו'. פי' מדקתני במתני' קודם הביאה שליש בשוגג יופך אלמא דאפי' קרא שם לא קדשה משום תרומה דהכא א"צ לקרוא שם:
כתב יד א
ה"ג ובפשתן מזיד יופך ולא קנסו בו שלא יהנה מקיסמין. פי' דגבי פשתן עיקר הנאה מקיסמין והם חולין:
כתב יד א
ה"ג הפריש עומרין שלו ושכחו אפי' כן. פי' דס"ד כבר זכה בו כהן ואין לעניים חלק בהן קמ"ל:
כתב יד א
עם אשתו של חבר. פי' תבואה של חבר:
וכדברי רבי טרפון. פי' דחייש במתני' לשכחה כו':
כתב יד א
הכי גרסינן לא ילקטו אלא כהנים טהורים:
כתב יד א
ה"ג ומאותו מעשר ראשון מפריש תרומת מעשר עליהן ועל מה שנטע:
כתב יד א
ה"ג ואית תנא תני אף בדיש שהוא אסור לך מתני' אמר (א"כ) [כן] בדישו שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפה בצואר בהמה:
כתב יד א
ה"ג והכניס מבפנים מהו א"ל בבואכם אל אוהל מועד מבואכם אל אהל מועד את למד לא תחסום שור בדישו כו':