ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה · הלכה ג
כתב יד א
ה"ג ולא סופה למכור לכהן חורין והוא נותן לו דמי עצים. פי' שהוא אומר לו היזקתי מה שלא נפל לפחות ממאה כי אף אם הי' נופל לפחות ממאה אם הי' רוצה למכור לא הי' נותן לך רק חצי דמי עצים:
לא סוף דבר שפיחתה התרומה. פי' שאין אני יודע אם פיחתה התרומה אם לאו ואני אומר כשם שפחתה החולין כך פחתה התרומה. דהיינו מחמת פחת אחר אלא אפי' יודע בודאי שפחתה החולין ותרומה בעינה כגון שהיו החטין של חולין רכות ואין עושין קמח הרבה והחטין של תרומה יפות ועושות קמח הרבה מותר דתני אין טינופות של תרומה כו' וא"כ בודאי פחתה התרומה ולא החולין:
ה"ג להעלות את התרומה סאה תרומה כו':
כתב יד א
תני אף טוחן הוא בתחלה ומתיר. פי' ואין בו משום מבטל איסור לכתחילה:
מתני' דר' יוסי. דר' יוסי אמר אף מתכוין וילקוט ויעלה בא' ומאתים. פי' גבי נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנאבדו באחרות שאינו יכול לבטל במחובר ולכשיתלוש בטלין קאמר ר' יוסי שמותר ללקוט לכתחילה כדי שתתבטל בידים. ואינו נקרא מבטל איסור לכתחילה. וה"ה הכא גבי טחינה:
א"ר זעירא שכן כו'. פי' והכא אפי' רבנן מודו שמותר לטחון לכתחילה כדי שתתבטל:
מה נפק מביניהון.פי' מאי נ"מ אם תיקו כר' יוסי או דאף רבנן מודו הכא:
ע"ד דר' יוסי. פי' אם תיקו כר' יוסי מתני' א"כ אף בכלאי הכרם טוחן ומתיר. פי' אם נתערב חטין של כלאי הכרם בחטין של חולין ג"כ מותר לטחון אף שאין דרך בני אדם לטחון כלאי הכרם בתוך בתיהן נמי מותר וא"כ מתני' דקתני גבי תרומה לאו דוקא דהא לר' יוסי מותר אף ללקוט אף שאין דרך ללקוט:
ע"ד דרבנן. פי' ואם תיקו מתני' כרבנן והכא מותר:
משום שדרך בני אדם כו'. פי' אף דלא נתיר להו גם הכהן יטחון בבית וא"כ בכלאי הכרם דליכא למימר הכי דאי לא נתיר להו מי יטחון דהא לכ"ע יהי' אסור א"כ למתני' אינו טוחן ומתיר אלא דוקא בתרומה:
הדרן עלך סאה תרומה