אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ט · הלכה ה

הלכה ד

כתב יד א
אלא עלי גפנים עלי קנים אין להם ביעור. פי' ולעולם מותר אפי' אחר שנשרו מאביהן:

כתב יד א
ר' זעירא בעי עד הגשם. פי' אם הדיר הנאה עד הגשם ולא עד הגשמים:

עד שירד גשם אחד:

כתב יד א
שזה קרבן בפני עצמו. פי' ולכך אם אמר עץ אחד אינו מביא אלא גיזר אחד:

כתב יד א
ה"ג יש בהן כדי רביעה ראשונה ושניה:

א"ר מנא עד מתני' צ"ל קודם ולא נמצא:

כתב יד ב
אפי' לאחר ג' שנים אסור עד שיסריח. בשנות אלי' פירש דפליג על ר' חנינא וס"ל דבעינן שתסרח ולא מהני משתרד רביעה שניה. [אמר נכדו הצעיר. פי' לפירושו. דר' חנינא ס"ל ברביעה שניה הוא שיעור שתסרח בשדה. לכן הותר מה שבבית דאלו הוציא כבר היה נסרח והוי לי' מעתה כאלו נסרח. ור' אושיעי' ס"ל דבעינן שתסרח ממש וכשהוא בבית ולא נסרח לא הותר אפי' לאחר ג' שנים שעבר עליהם כמה רביעות]:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה