אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ט · הלכה ד

הלכה ג

כתב יד א
מ"ט דר"א הראשון נותן טעם באחרון. פי' ולפיכך אין אוכלין אלא על הראשון דהיינו שכל המינין עדיין אינן כלים אבל כשכלה מין אחד אזי אותו המין נאסר ונותן טעם באחרון ואוסר אותו בנ"ט:

מ"ט דר' יהושע. פי' דסבר אוכלין על האחרון דהיינו כל זמן שמין אחד עדיין אינו כלה אוכלין אפי' אותו המין שכלה:

ומפרש משום דאחרון שהוא היתר שאינו כלה עדיין נותן טעם בראשון ולפיכך מותר:

וע"ז מקשי על דר' יהושע ואין הראשון נותן טעם באחרון. פי' דאף האחרון גופא היה בדין שיאסר ולא מיבעיא הראשון שודאי אסור דהוא אסור מחמת עצמו ומחמת שיש בה נתינת טעם מהיתר ודאי אינו מותר אלא אף האחרון גופא היה בדין שיאסר מחמת שיש בה נתינת טעם מאיסור והיינו מראשון:

כל שכלה מינו כו'. פי' דלא חיישי' לנתינת טעם כלל:

כתב יד א
תני מכיון שהתחיל באוצר כמבוער הוא. פי' דהוא מפרש דרך הביעור ומפרש דכיון דהתחיל באוצר הרי הוא כמבוער ואינו צריך לבער את כל האוצר:

הוי ליה עובדא. פי' שהיה להם פירות לבער:

אתא שאל לר' ירמיה. פי' היכא לעביד:

א"ל חמי לר תלתא רחמין. פי' כי היכא שלא יזכו תיכף כשיפקיר:

ואפקרה קומיהון. פי' דלהפקר צריך שלשה בנ"א:

כד תחמון ריגלא צלילא. פי' שלא יהיו בנ"א בשוק וילכו כל אחד לבתיהם:

תהוון מפקין לשוקא. פי' דמה שמוציא לשוק ועושה מעשה שהיא הפקר הוי הפקר אף שלא בפני שלשה אלא שבפני שלשה א"צ להוציא לשוק כלל:

כתב יד ב
מפקין לשוקא ומבקרין ליה. וכשמוציא לשוק הוא מעשה דהפקר והוי הפקר גמור אף שלא בפני שלשה. אלא כשמפקיר בפני ג' א"צ להוציאו לשוק:

כתב יד א
ר' חזקיה סליק גבי ר' ירמיה. פי' שר' חזקיה הלך אצל ר' ירמיה:

א"ל. פי' ר' ירמיה לר' חזקיה:

זכה (בדין) [בהן] אוצרה. ופי' איך לזכות:

וא"ל. פי' ר' ירמיה לר' חזקיה:

צור לי אלין פריטייא גבך. פי' שהיה נותן לו מעות וא"ל קח לך המעות ואמור לו באותן המעות שנתתי לך תן לי:

ואמור לי הרי מקומך. פי' שהפירות מונחין שם:

מושכר לי ואח"כ כשאפקיר תזכה בהן מחמת המקום:

וא"ל. פי' ר' חזקיה:

לא כן. פי' אינו צריך כן:

אפקרתון. כיון שהפקרת:

חזור וזכיתי' בהון. מותר לך לחזור ולזכות בהן:

כתב יד ב
אילין פריטייא גבך ואמור לי הרי מקומן מושכר לי. שאמר לו ר' ירמי' לר' חזקי' שיקח המעות מידו ויאמר לר' ירמי' באותן המעות הרי מקומן של הפירות מושכר לי וכשאפקיר הפירות תזכה בהן מיד מפני שהמקום יקנה לך:

א"ל לא כן. ר' חזקי' השיב לו אינך צריך לכל זה אלא כיון שמפקיר תהא מותר לך לחזור ולקנותן מיד מידי הפקר:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה