ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ט · הלכה ב
כתב יד א
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כו'. פי' מניה נפקין ביעור לאחר שכלה לחיה מן השדה שאסור לאכול בבית:
כתב יד א
והשתא מפרש אמאי קאמר במתני' שלש ארצות בכל אחת והיינו משום שאין חיה שבהר גדילה בעומק ואין חיה שבעמק גדילה על ההר וא"כ כיון שכלה מן ההר הוה כלה לחיה שבהר אף אם יש עדיין בעומק וצריך לבער אותן שבהר וכן להיפך:
ומייתי ראיה שאין חיה יכולה להיות במקום שלא גדלה וכן בבקעה ובהר אבל הר והר הוי כמו אותו מקום גופא כיון שהוא במדינה אחת:
כתב יד א
תני רשב"ג אומר סימן להרים מילין כו' אית למדת הדין ואית לעגלה ערופה כו' כצ"ל. פי' דיש ביניהם למדת הדין כלומר לידע איזו היא הר ואיזו עומק ואיזו שפילה. ואית לעגלה ערופה היינו הא דקתני סימן לנחלים קנים היינו לעגלה ערופה שצריך להוציאה אל נחל איתן אבל כאן ליכא נ"מ כלל:
כתב יד ב
אית למדת הדין איתמר. כלומר יש מהן סימנין לידע למדת הדין דתני במתני' איזה היא הר ואיזה עמק ואיזו שפלה:
ואית לעגלה ערופה איתמר. הא דקתני סימן לנחל הוא לענין עגלה ערופה איתמר:
כתב יד א
והשתא מפרש איזו עומק בגליל. דבמתני' תני סתם ותחום טבריה העמק:
ומפרש כגון בקעת גנוסר וחברותיה. והשתא מפרש השלש ארצות ביהודה היכן הם דבמתני' לא אמר אלא סתם ההר והשפלה והעמק:
ומפרש ההר זה הר המלך ושפלה זו שפלת דרום ועמק מעין גדי:
והשתא מפרש השלש ארצות שבעבר הירדן דבמתני' אינו מזכיר כלל ומפרש הר כגון הרי מכוור ושפלה כגון חשבון וכל עריה ועומק בית הרים כו':
ומייתי ראיה על עמק מקרא שנאמר ובעמק בית הרם בית נמרה כו' יתר ממלכת סיחון מלך האמורי מלך חשבון והשתא מפרש איזו בית הרים. בית רמתה. בית נמרה בית נמרון:
סוכות מפרש תרעלה צפון עמתו:
כתב יד ב
איזו עמק בגליל. דבמתני' תני סתמא תחום טבריא והעמק:
ומפרש כגון בקעת גינוסר כו':
איזו הר שביהודא. דקתני במתני' ג"כ סתמא וביהודא ההר והשפלה והעמק:
איזו הר שבעבר הירדן. דבמתני' לא נתפרש כלל שלש הארצות שבעבר הירדן:
שנאמר ובעמק בית הרם כו'. מייתי ראי' מקרא על העמק:
בית הרים בית רמתה. מפרש איזו בית הרים היינו בית רמתה. וכן איזו היא בית נמרה היינו בית נמרון. ואיזו היא סוכות היינו תרעלה ואיזו היא צפון היינו עמתו:
כתב יד א
והשתא מבעיא ליה אם שפלה שבהר כהר והר שבשפלה כשפלה:
ופשיט מן מה דתנן הר והרו. פי' נחשב להר:
ושפל ושפלתו. נחשב לשפלה אע"ג דאיכא למימר כיון שיש הר באותו ההר משמע שאין כל ההר גבוה בשוה אלא שיש מקום גבוה ומקום נמוך ואפי' הכי נחשב כולו להר וכן בשפלה:
הדה אמרה כו' א"ר יוסי מתני' אמרה כן. שאין אנו מחלקין בין הר ושפלה שבאותו הר שכולו נחשב בהר כהר ובשפלה כשפלה. מדקתני מבית חורון ועד הים מדינה אחת. אלמא שאין מחלקין בה בין הר ושפלה ועמק וה"ה לשאר מקומות:
ותיבות וההר שלה כהר המלך מיותר ותיבות פרא כורין מיותר:
כתב יד ב
שפלה שבהר כו'. מיבעי ליה אם שפלה שבהר כהר וכו':
ופשיט לי' מן מה דתני הר והרו כו'. היינו הר שע"ג הר יש להן דין אחד ואע"פ שההר התחתון הוא שפלה להר שע"ג הרי דשפלה שבהר כהר:
אר"י מתני' אמרה כן מבית חוורן עד ים מדינה א'. כלומר ממתני' נמי דיקא דשפלה שבהר דינו כהר דקתני במתני' מבית חוורן עד ים מדינה א' אע"פ שיש בה ג"כ הר וגם שפלה:
כתב יד א
א"ר יוחנן עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק. פי' בבית חורון גופא יש אלו הג' מדינות:
וכדמפרש מבית חורון ועד אמאום הר כו'. ואי תקשי לך נתני ארבע. פי' ארבע מדינות שיש בכל אחת מהן שלש:
ומשני מעורבות הן. דהיינו שמעורב הר שלה בעומק וכן שפלה לכך לא חשיב:
כתב יד ב
א"ר יוחנן עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק. כלומר בבית חוורן גופא יש אלו שלשה הארצות:
כדמפרש מבית חוורן עד אמאום הר כו':
ואי תקשי נתני ארבע פי' נתני במתני' ארבע ארצות שיש בכל אחד ואחד שלש ארצות:
ומשני מעורבות הן. שמעורב הר שלה בעמק. וכן השפלה. לכך לא חשב:
כתב יד א
תני אין בסוריא שלש ארצות. פי' דכלה ארץ אחת בין הר שלה ובין שפלה שלה:
כתב יד ב
אין בסוריא שלש ארצות. דבין הר ובין עמק ושפלה כולן ארץ אחת:
כתב יד א
ומקשי איתא חמי כו'. פי' דמקשי על מתני' דקתני לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה דהיינו שביהודה אין אוכלין משפלה על הר ומהר על שפלה וכל ארצות כהר המלך פי' דמשמע להו דכל הארצות אפי' עמק שלהן אוכלין עד שיכלה בהר המלך:
והשתא מקשי שפיר אלין עמק שביהודה אינן אוכלין על הר יהודה ואלין עמק שבגליל אוכלין על הר יהודה:
כתב יד א
עד שיכלו מיריחו. פי' ששם הוא מקום מאוחר בתמרים יותר מכולן וכן בזיתים במרון: