ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ד · הלכה ב
כתב יד א
תמן אמרינן בשנטלו קוציה ורבנן דהכא אמרין בשחרש ע"ד דרבנן דהכא איזהו טייב כל העם חורשין פ"א והוא חורש ב"פ. וזהו פי' של נתקוצה פעם א' שלא נחרש רק להמית הקוצים ושנטייבה הוא שנחרש ב"פ בכדי שיהיה השדה טובה: