אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד

פרק ג

הלכה א

כתב יד א
[על פרק ד' לא נמצא פירוש בכ"י והעתקנו הפי' משנות אליהו] אמר רבי יונה הכן צורכה מתני'. פי' כן אנו צריכין לומר דתני מתני' בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו הגס הגס כדרך שהיא מלקט משל חבירו בין דקים בין גסים:

התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי. ולא בשל חבירו כלל רק מן ההפקר:

הלכה ב

כתב יד א
תמן אמרינן בשנטלו קוציה ורבנן דהכא אמרין בשחרש ע"ד דרבנן דהכא איזהו טייב כל העם חורשין פ"א והוא חורש ב"פ. וזהו פי' של נתקוצה פעם א' שלא נחרש רק להמית הקוצים ושנטייבה הוא שנחרש ב"פ בכדי שיהיה השדה טובה:

הלכה ג

כתב יד א
מהו שואלין בשלומן איישר מ"ד איישר מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל שלום עליכם. דאי לנכרי הא כל שכן דשרי דאפי' איישר שרי מכ"ש שלמא. ומסוגיא דהניזקין ס"ב ע"ב כמ"ד איישר ומהו שואלין בשלומן משני רבינא איום חגם קאי דמותר ליתן לו בשוק שלום בשפה רפה:

הלכה ז

כתב יד א
מהו שליש. ומייתי תוספתא דתני בה שליש לוג. פי' דשליש הוא לוג ומפרש בירושלמי התוספתא הנ"ל וז"ל מתני' שהן עושין ג' לוגין לסאה ולכך הוי השליש לוג ודלא כיש מפרשין דטעו בפי' הירושלמי וז"ל הירושלמי מהו שליש לוג מתנתא שהן עושין שלשת לוגין לסאה ורצונם לומר דשליש הוי מלוג ומסאה הוי תשיעית ולא כן הוא דהא תנן גבי מעשרות התבואה והזיתים משיכניסו שליש ולא קתני התם לוג ומאי שייך לוג גבי תבואה ע"כ מוכח כמ"ש:

הלכה ח

כתב יד א
מה רובע נץ או רובע זיתים. פי' אי בעינן שיהיה רובע הקב נץ או רובע זיתים מהנץ יהיה יכול לגדל רובע הקב זיתים:

אמר ר' יונה לאיוו נץ שהוא עושה רובע זיתים. פי' לאיזו נץ אלא שעושה רובע זיתים: [עד כאן משנות אליהו]

ה"ג ר' חייא בר בא אמר זה שהוא בכל שנה ושנה הן עושות אלא שאין פירותיהן כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה