ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · הלכה ו
כתב יד א
ה"ג והן שיהו הג' נטיעות רבות על דילועין התיב ר' מנא והתני ג' קשואין כו'. פי' דמשמע דאינו צריך שיהיה הרוב מן הנטיעות:
ואח"כ צ"ל ר' חנניה כו' לא מסתברא אלא בדלעת יונית לא אתיא על סיפא. פי' דברישא אפי' דלועין מצטרפין ותנינן במס' כלאים כל הן דאת אמר קשואין אף דלעת מצרי בכלל:
כתב יד ב
ג' קשואין וג' דלועין. ובמס' כלאים תנינן כל הן דאמר קשואין אף דלעת מצרי בכלל:
לא אתיא אלא על סיפא רשבג"א וכו'. פי' הא דמוקי ר' חנינא בדלעת יוונית לא קאי אלא על סיפא דדברי רשב"ג. אבל לת"ק גם דלעת מצרי מצטרף מדתני קשואין מצטרפין מכ"ש דלעת מצרי:
כתב יד א
ה"ג מהו שאמרו בנות חמש בנות שש כו':
אתיא בפוריא. פי' קודם בנות חמש:
ומשני כד טריפון לעוביה. פי' אינו עב כל כך כמו בנות חמש:
הדרן עלך עד אימתי קמא
כתב יד ב
עד שיפדו או עד שיעשו חולין מאליהן. (בש"א) פי' עד שיפדו היינו שנה ד'. וחולין מאליהן היינו שנה ה'. והמפרשים שפי' שאם שלא פדאן ברביעי אין חורשין עד שיעשו חולין מאליהן בשנה ה'. קשה איך יתכן אם נפדה בשנה ד' אין מועיל לו החרישה עוד ואם לא נפדה החרישה מועיל. ופשיט לה דאמר ראב"ע עד ה' הוי נטיעה. ש"מ עד שיעשו חולין מאליהן עיי"ש בשנ"א שיש שם שינוי לשון מכפי שכתוב כאן.}:
אתיא בפוריא. פי' קודם בנות חמש:
ומשני כד טריפין לעובי'. פי' אינו עב כ"כ כמו בנות חמש: