ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · הלכה ה
כתב יד א
ה"ג ערבה ונטיעות וניסוך המים הלכה כו':
ודלא כר"ע. פי' נטיעות דלא כאבא שאול והני תרתי דלא כר"ע כו':
ועכשיו למה הן חורשין. פי' כיון דהלכה היא ודאי אין ב"ד יכול לבטל ולמה חורשין כו':
כתב יד ב
ודלא כר"ע. פי' נטיעות דלא כאבא שאול. והני תרתי דלא כר"ע:
כתב יד א
אף הדא מקזתה. פי' מלשין מגזתה מה שאומרין בבבל הלל בדילוג כדאמרינן בגמ' רב עלה לבבל כו':
כתב יד ב
אף הדא מקזתא. מלשון מגזתא מה שאומרין בבבל הלל בדילוג כדאמרינן בגמרא רב עלה לבבל כו':
כתב יד א
ה"ג תני נטיעות שהן נראות כזקנה את נותן לה כזקנה זקנה שהיא נראית כנטיעה את נותן לה כנטיעה. פי' כזקנה אם יש ג' חורשין כל בית סאה ופי' כנטיעה שלא יהא חורשין עד שיהא עשר בבית סאה:
ואח"כ מקשי איתא חמי נטיעות מעין עשר וזקנה מעין שלש. פי' דמשמע דא"צ נטיעות שהן נראות כזקנות מעין עשר וזקנה שהן נראות כנטיעת מעין שלש:
ומשני אמר ר"ה מהו מעין עשר שאין נטיעה מעין שלש שלא תאמר שלש נטיעות שהן עשר כזקנות שהן עושות ודכוותי' עשר זקנות שאינן עושות כנטיעות שאינן עושות לפום כן צריך לומר נטיעות מעין עשר. פי' שיהיו הנטיעות הנראות כזקינות מעין עשר שיהיו חורשין עד ר"ה והזקנות הנראות כנטיעות מעין שלש שיהיו חורשין עד עצרת כו':
כתב יד ב
נותן לה כזקינה. דבשביל ג' אילנות חורשין כל בית סאה:
נותן לה כנטיעה. דאין חורשין כל בית סאה עד שיהיו עשר:
איתא חמי נטיעות מעין עשר כו'. דמשמע דא"צ נטיעות שהן נראית כזקינות מעין עשר וזקינות שהן נראית כנטיעה מעין שלש:
ומשני מהו מעין עשר כו'. נטיעות הנראות כעין זקינות מעין עשר לחרוש עד ר"ה והזקינות שנראות כנטיעות מעין שלש שאין חורשין אלא עד עצרת:
כתב יד א
ה"ג שדה קנים נדונית כנטיעות כו' ר' אבהו כו' במפוזרים שנו:
כתב יד א
לית הדא פליג על דרב דרב אמר בעשויין צובר. פי' לר' יונה דאמר לעיל כאן נמי איתאמרת פי' דרב סבר דאף בזקנות בעינן צובר ולא שורה א"כ האי מתני' פליגא על רב דהכא משמע דוקא גבי נטיעות כשהיתה שורה אין חורשין אבל בזקנות אף בשורה חורשין:
ומשני כאן ע"י שהן מפוזרות רואין אותן כאלו הן מלאות כו'. פי' הכא איירי במפוזרות ולכך דוקא גבי נטיעות מחלקין בין צובר ובין שורה אבל בזקנות אין חילוק ורב דמחלק איירי שכולם נתונים במקום אחד:
כתב יד ב
לית הדא פליג על רב. ר"ל לר' יונה דאמר לעיל כאן נמי אתאמרת דגם בזקינות ס"ל לרב בעשויין צובר ולא שורה. והתני כאן בנטיעות שעשוין שורה אין חורשין משמע בזקינות אפי' שורה חורשין. ומשני כאן ע"י שהן מפוזרות לכן בנטיעות מחלקין בין צובר לשורה ובזקינות אין חילוק כלל. ורב דמחלק בזקינות מיירי שכולם נתונים במקום אחד: