ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · הלכה ג
כתב יד א
מה כותש כו'. פי' דמבעיא ליה הא דתני אם היה שער כותש אם הוא כעלה כו' פי' שהעלין סובבין על הגדר:
או כותש על הגדר. פי' אף שאינו שוכב על הגדר אלא שהן מעורבין מאוד למעלה מהגדר נגד הגדר:
ופשיט מן מה דתני שער כותש. פי' מדלא תלי הכתישה רק בשער ולא הזכיר כלל גדר גבי כתישה כלומר דהיינו ואם היה שער כותש את הגדר וזהו הפירוש ואין הגדר כותש דהיינו שאינו מזכיר את הגדר לענין כתישה:
ומדייק מיניה הדא אמרה כותש ע"ג גדר. פי' שא"צ שיהא השער כותש את הגדר אלא אף שהן מעורבין מאוד דהיינו שהן כותשין זא"ז נגד הגדר נמי מבטלי:
כתב יד ב
כעלה במכתש. שהעלין סוככים על הגדר והגדר בתוך העלים כעלה במכתש או כותש על גבי הגדר שהאלנות כותשין את העלים א' בחבירו ע"ג הגדר מלמעלה כנגד הגדר ולא עליו ממש.(ו):
מן מה דתני שער כותש. פשיט מדלא תלי הכתישה אלא על השער היינו העלים ולא הזכיר את הגדר לגבי כתישה ז"ש אין הגדר כותש הדא אמרה כותש ע"ג הגדר שיהיו העלין מעורבין זה בזה כעלה במכתש כנגד הגדר מלמעלה:
כתב יד א
ה"ג ר' מנא זימנין דהוה אמר בה בתוך ד' אמות. פי' פעמים שהיה אומר הא דשער כותש מפסיק היינו כשהוא בתוך ד' אמות:
וזימנין דהוה אמר בה בתוך י' טפחים. פי' וא"כ קשיא אהדדי:
כנטועין מטע עשר לבית סאה. פי' דפעמים היה אומר שצריך שיהיו נטועין אותן האילנות על מטע עשר לבית סאה וא"כ לפ"ז יהיה בין אילן לאילן יותר מד' אמות וא"כ האי בתוך ד"א ובתוך י"ט לא קאי אבין אילן לאילן:
וע"ז מקשי מה את שמעת מיניה. פי' האיך יכול לשמוע מאותן מימרות התנאין שצריך שיהא כשהשער כותש:
ומפרש דה"פ דהאי בתוך ד"א היינו לגדר דהיינו שצריך שלא יהא האילן רחוק מן הגדר ד' אמות אז השער כותש:
והאי בתוך י"ט היינו בין נוף לנוף דהיינו שלא יהא בין ניף של אילן זה לנוף של אילן שכנגדו המסככין למעלה מן הגדר י"ט:
וממטע עשרה לבית סאה. פי' היינו בין אילן לאילן:
כתב יד ב
זימנין דהוי אמר בה בתוך ד"א. פעמים הי' אומר שער כותש אינו מפסיק אלא כשהוא בתוך ד"א וזמנין דהוי אמר בה בתוך י' טפחים וקשיא אהדדי:
בנטועים עשר לבית סאה. ופעמים הי' אומר דבעינן שיהיו האלנות נטועים על מטע עשר לבית סאה והיינו יותר מד"א בין אילן לאילן:
מה את ש"מ. מקשי איך ומה תשווה מימרות הללו הסותרים זה את זה:
והוא שיהא ד"א לגדר. משני הא דקתני ד"א הוא השיעור מהאילנות עד הגדר יהיו בתוך ד"א:
והן שיהי' י' טפחים בין נוף לנוף. והא דקתני י' טפחים הוא המרחק שבין נוף לנוף אז נקרא שער כותש:
ממטע עשר לבית סאה. נשנית לענין המרחק שבין אילן לאילן:
כתב יד א
ה"ג ולזיתים. פי' הא דקתני במתני' ולזיתים שהיה להם בכל רוח נותן פאה אחת. ע"ז מבעיא ליה מי משוין להם הרוחות. פי' בתר איזה רוח אזלינן בתר רוח העולם או בתר רוח העיר:
ופשיט העיר מכוונת להם הרוחות. וכדמייתי מן של בית רבי דאזלינן בתר רוח העיר:
כתב יד ב
ולזיתים מי מכוון להם את הרוחות. הא דקתני במתניתין לזיתים שהיו להם בכל הרוח מבעי' להו בתר איזה רוח אזלי אם בתר רוח העולם או רוח העיר ופשוט העיר מכוונת להן הרוח כדמייתי מן של בית רבי כו':
כתב יד א
ה"ג היו שם ל' אילנות כו'. פי' קאי אהא דקתני במתני' ולחרובין כל הרואין זא"ז ע"ז מפרש דאם היו שם ל' אילנות כו':
אינו מפרש כו' לא בתחלה ולא בסוף. פי' דהעיקר אזלינן בתר מעשה שבסוף אם עשה גורן א' אם לאו: