אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

גידולי ערלה. צ"ל גחלי ערלה:

שעיממו. פי' דהיינו שאין יכול להדליק קיסם מאיליו הרי אלו מותרין. פי' כיון שאינו נהנה מאיסור בעין:

ומקשי ולא מתניתא היא כו'. פי' דמסיים התם בשלה ע"ג גחלים הפת מותרת:

ר"ח אומר לית כאן. פי' שיבוש הוא אבל באמת לית כאן בשלה ע"ג גחלים. ולהכי אשמעינן ר' חייא בשם ר' יוחנן:

ר' מנא אמר אית כאן. פי' באמת תני התם בשלה ע"ג גחלים. אלא דהתם איירי שהגחלים אינן עצמן מאיסורי ערלה אלא שהעצים נתייבשו בקליפה ערלה תחילה ואח"כ נעשו ממנה גחלים. ואתא ר' חייא בשם ר' יוחנן לאשמועינן שאפי' היו העצים גופן של ערלה ועשאן גחלים ועממן הרי זו מותרת כיון שאינו נהנה מאיסור בעין:

שעשאן סיד. פי' ששרפן ועשאן סיד. פי' דהוי כמו גחלים:

אית תני תני שעלו מטומאתן. פי' מטומאת נגע:

מ"ד עלו מידי טומאתן. פי' שבטלה ממנו הטומאה:

הרי אלו מותרות. פי' שבטלה ממנו אף האיסור:

הרי אלו אסורות. פי' שלא בטלו:

מפרש מ"מ אסורות בהנאה היאך כתיבא:

ומפרש דכתיב צרעת ממארת. תן בו מארה. פי' הוא לשון קללה. דהיינו שיקולל מבלי שיהנה ממנה שום אדם:

חוץ מאפר הבא מחמת ע"ז. פי' דכתיב ולא ידבק בידך מאומה:

הרי אפר הבית. פי' בית המנוגע:

הרי אינו בא מחמת ע"ז. פי' ואמרינן לעיל שהוא אע"ג דאמר כל הנשרפין וא"כ איכא למימר דחוץ מנשרפין איכא אחרינא. והיינו משום דע"כ לאו דוקא נשרפין. דהא אפר הבא מחמת ע"ז נמי אינו נשרף. ולא אתא אלא לאפוקי נקברין דהתם כולן אסורין בהנאה:

דכתיב נתיצה. ט"ס. וצ"ל דילפינן נתיצה. פי' מע"ז והוי כע"ז:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה