אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

מאן תנא סיט ר' מאיר. פי' הא דקתני במתני' שיעור סיט. היינו אליבא דר"מ שסובר ידלק כל הבגד ולא בטלי כלל. שזה א' מעשרה דברים המקדשין לר' מאיר. והיינו דוקא בסיט אבל פחות מסיט לא ידלק. אבל לרבנן דסברי שיעלו בא' ומאתים. אין חילוק בין סיט לפחות מסיט. דאפי' פחות מסיט צריך מאתים וא' לרבנן:

צמר בכור שטרפן. פי' אם טרפן בעודן צמר בטיל ברוב:

ומקשי איתיבי' חנינא ציפוראה כו'. ליטרא בשמונה ולא הודו. פי' דקתני בברייתא ליטרא בשמונה ולא הודו. דהיינו שיהא ליטרא צמר בכור בטל בשמונה ליטרין ולא הודו ואת אמרת שבטל ברוב:

מאילולי עד האורג. ט"ס. וצ"ל אילו לא מתניתא ולא מתניתין היא. פי' דממתניתין נמי יוכל להקשות. דקתני האורג מלא הסיט כו'. אלמא שאינו בטל ברוב:

ומשני א"ל אילו איתתבת תמן. פי' ממתניתין:

הות יאות. פי' דה"א בהאי דקתני בטל ברוב היינו בעודו צמר קודם שעשה חוט. לכך מקשי מברייתא דליטרא בשמונה דברייתא ודאי איירי קודם שעשאו חוט. דאחר שעשאו חוט לא היה הוה אמינא שליטרא בשמונה. שאפילו סיט לר"מ ידלק ולרבנן אינן בטילין אלא בא' ומאתים וכ"ש ליטרא:

ה"ג תמן תנינן אלו הן הנשרפין ואלו הן הנקברין. פי' וחשיב התם משיער הנזיר ופטר חמור בהדי הנקברין. וע"ז מקשי הכא את אמרת ישרפו. פירש הכא במתני' תנא האורג מלא הסיט משיער הנזיר ישרפו:

ואת אמרת הכא יקברו. פי' התם חשיב בהדי נקברין:

ומשני כאן בשק כאן בשיער. וכדמפרש טעמא דבשק מצי לחטט אחריו וחיישינן שמא יקח אחר כשרואה שקברו. לכך קתר במתני' ישרפו. והתם איירי בשיער שאינו מצוי לחטט אחריו לכך לא חיישינן:

כאן במקדש. פי' הא דקתני גבי שיער נזיר ישרף במקדש כדינו. והא דקתני יקבר היינו במדינה אם גילח שערותיו:

כאן בנזיר טהור. פי' הא דקתני יקבר בנזיר טמא והא דקתני ישרף בנזיר טהור ואידי ואידי במקדש הכי תני לה במס' נזיר:

ומקשי והתנינן פטר חמור. פי' הכא גבי ישרפו. והתם תני יקברו. והתם ליכא לחלק בין מקדש ובין גבולין:

אלא כאן בשק כאן בשיער. פי' הא איכא לפלוגי:

כאן בשק. פי' בשק ישרף כדפי' שהרי מצוי לחטט אחריו. אבל בשיער יקברו שאינו מצוי לחטט אחריו:

א"ר יוסי בר בון. פי' שהוא מתרץ. הן דתימר ישרף שערו. פי' הכא איירי בשערו של פטר חמור והתם איירי בגופו של פטר חמור:

הדא דתימא בקדשים שאין להם מתירין. פי' דהיינו קדשי מזבח שהן קרבן:

אבל בקדשים שיש להם מתירים. פירש דהיינו קדשי בדק הבית שעומדין לפדותן ולצאת לחולין אין אוסרין בכל שהו אלא שצריכין סיט. פירש שיעור סיט:

ומקשי והא מתני' פליגי. פי' על האי סברא:

האורג מצמר הבכור מלא הסיט בבגד ידלק כו'. פי' דהכי תני במתני' דגבי בכור אינו אוסר אא"כ סיט. ובכור לאו כקדשים שאין להם מתירין. פי' הרי בכור נמי אינו יוצא בפדיון. והוי כקדשים שאין להם מתירין. אפ"ה אינו אוסר אלא בסיט:

ובכל האי סוגיא בקדשיס שיש להם מתירין שאין להם מתירין. צ"ל להיפך:

אית דתני לה בשם ר"מ. פי' הך סיפא דקתני האורג מלא הסיט משיער הבכור עד סוף מתני' דקתני בכולם ידלק. ולא תני דעולה. אתיא כר"מ הא לרבנן אף הכא עולה:

ואית דלא תני לה בשם ר"מ. פי' דבהא ל"פ דאף רבנן סברי דאינו עולה כו':

ומקשי מאן דתני בשם ר"מ. פי' דרבנן פליגי עליו:

אית ליה עשרה דברים מקדשין. פי' דמשמע דבעשרה דברים פליגי עליו רבנן. והיינו ששה המנויין במתני' אגוזי פרך כו' והך תלתא בפירקין. דהיינו בגד שצבעו בקליפי ערלה. והאורג מלא הסיט מקליפי ערלה. ומי שהיו לו חבילי תלתן. הרי תשע. והך דהכא הרי עשרה:

אבל מאן דלא תני לה בשם ר"מ. פי' אלא אף רבנן מודו. וא"כ הא לא חשבינן בהדי עשרה דברים. ומנין לי' עשרה דברים:

ומשני דסבר כר"ע דאף ככרות של בעה"ב הוי דבד שבמנין ואוסר לר"מ בכ"ש. וא"כ הוי שבעה דמתני' ושלשה השנוין בפירקין כדפי' הרי עשרה:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה