ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · הלכה ט
ה"ג חתיכה של ק"ק ושל קדשים קלים שנתבשלו כו' כצ"ל:
הדרן עלך פרק התרומה.
ה"ג תני פגול ונותר של קדשים קלים. פי' דקאי אמתני דקתני חתיכה של ק"ק. ושל פיגול. היינו אפי' בקדשים קלים:
ותי' של ושל ושל. מיותר:
ה"ג א"ר יונה פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה. דהא אסור אף לאחר זריקה:
ולא אמר אלא פגול ונותר דבר שאין זריקה מתירתו. פי' מחמת האיסור שיש בו:
הא בקדשים קלים הואיל והן מותרין לאחר זריקה כו'. פי' דדייק מדנקט פסול פיגול הא אין זריקה מתירתו והוי כלפני זריקה וא"כ קשה ל"ל כלל פסול פיגול ליתני קדשים סתם לפני זריקה שאסור לזרים ולכהנים אלא ודאי שאין לוקין עליו משום זרות:
מתיבות ר' יונה עד פיגול מיותר ותיבות בקדשי קדשים מיותר:
ומתיבות ר' יוסי עד פיגול מיותר:
וה"ג א"ר יוסי פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן כו'. פ' דדחי לעולם איכא למימר דקדשים קלים לפני זריקה לוקין עליהם משום זרות והא דנקט פיגול היינו משום דרוצה להודיענו בפסול דלאחר זריקה לכך נקט פיגול שאף לאחר זריקה הם כלפני זריקה אבל לעולם לפני זריקה אף בלא פיגול לוקין משום זרות:
א"ר אבין לשון מתניתא. תי' לשון מיותר:
מתניתא מסייע לר' יוסי. פי' דקתני בהדיא שלוקין עליו משום זרות לפני זריקה:
רשב"ל אומר במחלוקת. פי' אף הסיפא דהיינו ק"ק וק' קלים שנתבשלו עם חולין דקתני שאסור לטמאין נמי במחלוקת דלר"ש מותר אף לטמאין:
ור' יוחנן אמר ד"ה. פי' דהכא אף ר"ש מודה מפני שכולן שם קדשים אחד הוא דהיינו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לכך מצטרפין:
ומקשי וקשיא על דרשב"ל לא כן סברינן מימר כולהון שם תרומה מצטרפין. פי' גבי התרומה והביכורים מצטרפין וקאמר דלא נצרכה אלא לר"ש דאף שסובר גבי ערלה וכלאי הכרם שאין מצטרפין מודה שכולהון שם תרומה מצטרפין. וא"כ ה"נ נימא שכולהון שם קדשים מצטרפין:
לשון תרומה. צ"ל שם תרומה:
לשון טומאה ולשון זרות. צ"ל שם קדשים. ומשני סבר ר"ל כהדא דתני בר קפרא. פי' באמת מתני' דריש פירקין סבר דר"ש מודה בשכולהון שם א' דמצטרפין. אלא דרשב"ל פליג עלי' וסבר כהדא דתני בר קפרא. דתני בר קפרא חתיכה של ק"ק ושל ק"ק שנתבשלו עם החתיכות ר"ש מתיר אף לטמאים וחכמים אוסרין אלא דלדידי' סיפא במחלוקת: