אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד · הלכה ו

הלכה ה

ואין דרך בני אדם לעשות כן. פי' לערב מעות כסף עם מעות נחושת:

תניא כו'. תיבת מ"ם מיותר:

דלית דמאי. ט"ס וצ"ל דלית דימועה. פי' הוא נמי תרומה:

מ"ם מעשר מיותר:

תי"ו תרומה. בי"ת שי"ן פ"א צ"ל אחר יו"ד מ"ם וכצ"ל יוד מעשר מם מעשר. פי' דיוד הוא מספר עשירי:

בית שני שין שני:

עיר פורקן. תיבת עיר מיותר כאן וצ"ל קודם לעלות ולאוכלו פ"א פורקן. דהיינו נמי שני:

לשם יוסי ולשם שמעון לא אמר כלום פי' דאינו יכול להוציא ממנו בדיינין דאיכא למימר כדלקמן:

סיבולת עשו ביניהן כו'. וכן לעלות ולאוכלו בירושלים חולין. פי' שהי' כתוב על החביות לעלות ולאכלו בירושלים נמי חולין דאיכא למימר לאו בתורת מעשר אלא בתורת סיבולת לאכול כשיעלו לירושלים:

עד כדון ישינות. פי' שהחביות ישינה אז איכא למימר אישתקד הי' בידו פירות:

אבל חדשות. פירש שהחביות חדשות וכתיב עליהן מעשר מאי איכא למימר:

ומפרש אני אומר אתמול הי' מליאה פירות כו':

כהדא דר' יונה ור' יוסי פי' מפרש הטעם דאמא כשנכתב עליהם שם יוסי כו' או מעשר לא מהני:

א"ר ינאי ה"ק ר' יונה לר' יוסי כל גרב כו':

א"ל אשתקד היה שלך כו'. אלמא דאין ראי' בכתיבת שמות כלל:

מצא במגופתו והרי הוא כתוב עליו מעשר הרי הוא מעשר. דעליו אין לומר של אישתקד דתיכף כשנוטל הפירות משתבר המגופה:

נתחלפו לו. מיותר:

דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכ"א הכל חולין. פירוש וה"נ קאמר אם שלשה ומצא שנים מותרין:

אביו הניח הוא מצא כו' כצ"ל:

לא מסתבר דלא בההוא ולא מצטער וחמי כו'. פי' לא מסתברא כ"כ בההוא דלא מצטער וחמי:

ברם הכא. פי' בר הוא דמתחילה הי' מצטער ואח"כ חמי והא ודאי מסתבר שאינו מעלה ואינו מוריד וכדמפרש טעמא כמה דבר נש הוי פי' מחשב כו':

מאן דיעביד טבאות יעביד כר' יוסי. פי' דאמרינן לקמן שחייש לחלום וכדמייתי ראי' ממעשה שהיה:

מיתמר לי. פירש אמר לי:

מדלא דאביך. פירש אוצר של אביך:

קפא כשורא דוקא עשרה:

הדרן עלך המוליך פירות

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה