אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

[מתני'] אוכל עליו אחד עשר איסר וא' ממאה באיסר. פי' שמא יטעה וישום בפחות מכדי דמיהן. והיינו מי"א מאות מאה וי"א דהיינו א' מאחד עשר היינו מאה וא' ממאה היינו י"א:

בש"א הכל עשרה. פי' אילו אמר ב"ש עשרה סתם. הייתי אומר שקאי על הא דקאמר ת"ק אחד עשר ואמר הוא עשרה אבל א' ממאה צריך גם לדידיה. ע"ז אמר ב"ש הכל עשרה שא"צ להניח אלא א' מעשרה מכל וכל. וא"צ א' ממאה והיינו מי"א מאות מאה ועשר. וא"כ יש ביניהם חלק א' מי"א מאות:

ובה"א בודאי י"א כו'. האי דמחמיר ב"ה בדמאי יותר מבודאי. היינו לפי שאין מוסיפין חומש:

שמואל אמר לא מצייא תנייא כו'. פי' כל חשבון אליבא דב"ש:

אין יסב חד לעשרה. פי' אי אמר דלב"ש צריך להניח עליו אחד מעשרה הרי פיחת ממנין מן הסך א' ממאה. דהיינו שהוא מפריש א' מעשרה היינו מלבר דהיינו מי"א צריך ליקח א':

בה"א בודאי י"א ובדמאי עשרה כו' כצ"ל:

הוציא להם מ"ש מתוך הבית ואמר פדוי הוא נאמן כו'. פי' מסתמא כיון שהופרש נאמן:

פדוי הוא ופדו לכם. פי' כיון שבעצמו אמר שיפדו עוד לכם מסתמא לא פדה כהוגן אינו נאמן:

מתני' כר"א דר"א אמר הנאמן על הראשון נאמן על השני הנאמן על השני נאמן על הראשון כו'. כצ"ל:

ותיבת ב"ש מיותר כאן. וצ"ל קודם מתני' משך (לעיל כ"ד ע"א) פי' דהתם מדבר בעניני פדיה:

עשו אותו כתוספות בכורים. פי' אף שבעלמא על שאר פירות אינו נאמן. מ"מ עליה נאמן לענין טומאה ולענין דמאי דמיזהר זהירו ע"ה בזו. וה"ה הכא אף שבעלמא אינו נאמן:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה