ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · הלכה ד
ה"ג תיכף בגמ' תני לחומרין. פי' מה שב"ש סובר דבין שפתחה לפנים ובין שחללה לפנים הכל כלפנים היינו לאו לכל הדינין אלא לחומרין וכדמפרש לקמן אבל ב"ה שסובר מכנגד החומה ולפנים כו' היינו בין לקולא בין לחומרא:
אח"כ גרסינן תניא אמר ר' יוסי זו משנת ר"ע אבל דברי חכמים בתי הבדין כלשכות והכל הולך אחר פתחיהן. פי' דאף ב"ה סברי שהכל הולך אחר פתחיהן וע"ז גרסינן אר"א ולחומרין פי' הא דסברי ב"ה דהכל הולך אחר פתחיהן היינו לחומרא ולא לכל הדינין ומפרש מהו לחומרין:
א"ר יונה בתי הבדים שפתחיהן לפנים כו' ותיבת הדא דתנינן תמן מיותר:
מכנגד החומה ולחוץ אין אוכלין שם קדשים קלים כלחוץ פי' כאילו היו חוץ ואין פודין שם מע"ש כלפנים:
פתחיהן לחוץ כצ"ל מכנגד החומה ולפנים אין אוכלין שם ק"ק כלחוץ ולא פודין שם מע"ש כלפנים:
תניא בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש. פי' אלשכות קאי תוכן קודש וגגותיהן חול מכנגד הקדש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול פתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקודש ופתוחות לקודש ולחול כולה קודש. פי' כיון דפתוחות לשניהם אזלינן בתר המקום שעומד שם הבנין:
בנויות בחול ופתוחות לקודש ולחול כולה חול א"ר יעקב בר אחא הן דאת תאמר תוכן קודש כו' כצ"ל:
אוכלין שם ק"ק ושוחטין שם קדשים קלים כו' כצ"ל:
ותני כן לשכה שהיא בנויה בשווי חומת העזרה כו' כצ"ל: