ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · הלכה ד
חזקיה אמר במחלוקת. פי' שהירושלמי מפרש למתני' הכי דאם נוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של פול המצרי אינם יכולים להצטרף אותן שתי שורות החיצונות לחבוש את האמצעית מפני שהן רחוקים זה מזה ח' אמות אבל אם נטע שורה א' של קישואין שורה אחת כו' ודאי אסור דשני מינין החיצוניות מצטרפין לאסור את האמצעי אבל אם זרע שורה אחת של קשואין ושורה אחת של דלועין ושורה אחת של פול המצרי ושורה קשואין אז פליגי ר"א וחכמים דר"א אמר מותר פי' דהא ודאי שני שורות החיצוניות אינן חובשין את האמצעיות שהרי רחוקין זה מזה שמונה אמות אלא שאתה רוצה לאסור מטעם ששורה של קשואין מצטרף עם שורה של פול המצרי לחבוש שורה של דלועין וכן מצד השני מצטרף שורה של קשואין עם שורה של דלועין לחבוש שורה של פול המצרי בהא קאמר ר"א דמותר דאפשר לפרש ב' טעמים אי משום דסבר כיון שאתה רוצה לאסור שניהם אמרינן שני מינים מצטרפין להציל וא"כ לעיל בשורה אחת של קשואין דאינו רוצה לאסור אלא מין אחד אז אפי' ר"א מודה שאסור או משום דסבר ר"א שאין שני מינין מצטרפין לאיסור משו"ה מותר וא"כ אפי' בשורה אחת של קשואין פליג ר"א ואמר שמותר כיון שאין שני מינין מצטרפין לאיסור. אבל רבנן דס"ל הכא שאסור ע"כ דס"ל אין שני מינין מצטרפין להציל ושני מינין מצטרפין לאיסור ואפי' בקמייתא נמי סבירא להו שאסור ובהא פליגי רב ור' ינאי דר' ינאי סבר טעמא דר"א דמתיר הכא גבי שורה של קשואין כו' ושורה של קשואין היינו משום דסבר שאין שני מינין מצטרפין לאסור והקשואין ודאי אין יכולין לחבוש שהרי רחוקים שמונה ולכך אמר אף קמייתא במחלוקת פי' שר"א מתיר אף בשורה של קשואין שאף שאינן רחוקין אלא ד' משום שאין שני מינין מצטרפין לאסור. ורב סבר טעמא דר"א משום דאמרינן ששני מינין מצטרפין להציל אבל באמת שני מינין מצטרפין לאסור וא"כ בקמייתא דליכא לצרופי שני מינין להציל מודה ר"א שאסור והשתא קאי על מתני' חזקי' אמר במחלוקת פי' הא דקתני הכא דאם יש שמונה אמות בין החיצונות תו אין חובשין היינו לאו אליבא דכ"ע אלא כר"ע דאמר גבי מוקשה בין הבצלים דבשמונה אמות תו אין חובשין אבל לרבנן דמצרכי התם שתים עשרה א"כ הכא אפי' שתי שורות של קשואין שתי שורות של כו' נמי אסור דשני מינין מצטרפין לאסור עד שיהא כאן שתים עשרה:
ורבי יוחנן אמר ד"ה היא. פי' דאפי' רבנן דהתם ס"ל הכא שאין חובשין בשמונה דיפה כח כו':
והדר מבעי ארכו בכמה חובש. פי' כמה יהיה אורך השורות החיצונות שיהיו נחשבין שדה לחבוש את האמצעי ולאסור:
ומשני נלמדנה מכרם. פי' כמו שגבי כרם צריך להיות אורך שמונה אמות דצריך עכ"פ שיהיה בצד א' שלשה גפנים ובין גפן לגפן צריך להיות לא פחות מארבע אמות והפליגו נמי שמונה פי' שלא יצטרפו השורות להיות כרם היינו נמי בשמונה דהיינו שאם היה שמונה אמות ביניהן אז מותר להביא זרע לשם והכא נמי שמעינן ההפלגה דהיינו שאם יש ביניהם שמונה אמות תו אין חובשין:
על דעתיה דחזקיה ניחא. פי' לא מבעיא לי פי' למ"ד הפליגו בשמונה אף ארכו בשמונה למ"ד הפליגו בשתים עשרה אף ארכו בשתים עשרה אבל לר' יוחנן דאמר אף למ"ד בשתים עשרה מודה הוא הכא בשמונה משום דהקילו הכא שאף אם רחוקים שמונה לא יחבוש ע"ז מבעיא ליה שפיר באורך מהו אי נלך בתר הכא ונימא דאורך חובש בשמונה אף דהכא הקילו שלא יחבוש בשמונה א"כ כ"ש התם שחובש אם יש אורך השורה שמונה אמות וא"כ לא הוי התם האורך כהפלגה ואי נלך בתר התם ונימא דאינו חובש אא"כ יהיה אורך השורה שתים עשרה אמה א"כ כ"ש הכא שלא יחבוש עד שיהיה אורך השורה שתים עשרה אמה דהא הכא הקילו מלחבוש וא"כ לא הוי הכא האורך כהפלגה:
מתני' מסייע לר' ינאי צ"ל מתני' פליגא על כו' פי' מדנקט ר"א מתיר משמע דוקא בהא מתיר הא בקמייתא לא פי' מדקתני בסיפא ולא קתני ברישא כן: