אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

אינו זורע לתוכו אלא מין א' כו'. פי' לתוך אותו התלם הנכנסת:

מה אמר ר' ישמעאל ברוחב. פי' דבאורך שמעינן לר' ישמעאל דבעינן שיהא התלם מפולש אבל ברוחב לא שמעינן ליה שיעור:

ופשיט ליה מדר"ע מה אין ר"ע חובש בשלש שורות. פי' דהא אינו צריך מפולש וא"כ מקיפו משלש צדדין:

אית ליה רוחב מלואו. פי' כמו שהיא אפי' כ"ש:

ר' ישמעאל שהוא חובש בשתי שורות. פי' לר"י אינו חובש אלא בשתי שורות דבעינן מפולש:

לא כ"ש. דאפי' כל שהוא מותר:

מה א"ר ישמעאל בשורה של ירק בשדה תבואה. פי' אם בעינן מפולש או לא:

ופשיט מדר"ע דמה ר"ע דמקיל הכא. פי' דאינו צריך אלא אורך ששה:

מחמיר תמן. ומצריך אורך עשר אמות והתם איירי כר"ע משום דסתם מתני' כר"ע:

ר' ישמעאל דהוא מחמיר הכא. פי' דמצריך מפולש:

לא כ"ש דיחמיר תמן. פי' שמצריך שיהא מפולש:

מה דאמר ר' ישמעאל צ"ל מה אמר ר"י תמן ברוחב. פי' דר"ע אמר תמן רוחב ששה טפחים ומיבעיא ליה אם ר' ישמעאל נמי סובר כן ברוחב או לא:

ומשני כמה דאמרי הכא היא ר"י היא ר"ע ברוחב. פי' דברוחב לא פליגי:

אוף תמן לא שניא היא ר' ישמעאל היא ר"ע ברוחב. פי' גם התם לא פליגי כלל ברוחב:

לא שנו אלא שורה אחת. פי' הא דקתני במתני' דמותר ליטע בתוכו שורה של ירק אחר היינו דוקא א' אבל שתים אסור דהוי ערבוב:

ר"ל אמר כו'. פי' דאפי' שתים מותר:

רשב"ל אמר מותר להבקיע ד' שורות בבקעה. פי' בבקעה שיש בה שאר מינין מותר לזרוע ד' שורות של מין אחר פי' באופן שמפרש ר' יוחנן דהיינו שיהא שתי שורות החיצונות שסמוכות לבקעה הראויה לחבוש נידונית כערוגה פי' שיהא רחבה ששה טפחים אז לא נחבשה אף האמצעית שאינה רחבה ששה:

וא"ר זעירא ובלבד ג' בתוך ששה. פי' דצריך שיהא זרוע ג' בתוך אותן הששה החיצוניות אז נחשבת כערוגה ואינה נחבשת:

טעמא דר' יהודה. פי' דמצריך מלא רוחב פרסה היינו משום דכתיב והשקית ברגליך כגן הירק אלמא דפחות מכאן שא"א להשקותה ברגל לא מקרי שדה ירק:

והשתא מפרש כמה הוא רוחב פרסה ומפרש טפח:

והשתא מקשה למה תנינן תרין זימנין פי' תנינן הכא דר' יהודה. מצריך אורך ששה ורוחב טפח ותנינן תמן גבי ערוגה שהיא ששה על ששה דאר"י ששה באמצע והיינו נמי מהאי טעמא דסגי באורך ששה על רוחב טפח:

ומשני צריכה תרוייהו דאי תנא הכא דר"י ולא תניתה תמן הוינא אומר מה אם הכא דמקילין רבנן. פי' ואמרו דסגי ברוחב מלואו והיינו אפי' פחות מטפח מחמרי תמן. ומצריכי שמה שבאמצע יהיה ששה על ששה:

ר"י דהוא מחמיר הכא. ומצריך שיהא דוקא טפח. כ"ש דמחמיר תמן. דיהא צריך ששה על ששה:

הוי צורכה מיתני תמן. פי' לאשמעינן דאף התם ר"י מקיל ואמר דסגי באורך ששה על רוחב טפח:

או אילו תניתה תמן. פי' הא דא"ר יהודה ששה באמצע דהיינו דסגי באורך ששה על רוחב טפח:

ולא תניתה הכא. פי' הא דאר"י כמלא רוחב פרסה:

הייתי אומר מה אין רבנן דמחמרי תמן. פי' שמצריכין ששה על ששה התם סברי הכא דסגי ברוחב מלואו:

ר"י דמקיל תמן ואמר דאינו צריך אלא אורך ששה על רוחב טפח:

כ"ש דיקיל הכא. לומר שא"צ אלא רוחב מלואו:

הוי צורכה מיתני הכא. פי' לאשמעינן דר"י מחמיר ומצריך הכא רוחב פרסה:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה