אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ז · הלכה ח

הלכה ז

כתב יד א
[מתני']: אמר שורה החיצונה אחת מעשר. פי' מעשר כלכלה בחברתה דקאי נמי על מתני' דלעיל ולפיכך אינו יכול להפריש ממקום אחר על אותו השורה אלא צריך להפריש עליה מניה וביה:

וא"י איזו היא נוטל שתי חבית לוכסן. פי' דודאי כדי מעשר של אותו השורה יש כאן מאותה השורה גופה ושאר השמונה נוטל מכל מקום שירצה ונותן לכהן:

חצי שורה החיצונה כו'. צריך ליטול מארבע הזויות כדי שיהיה מכל חצי שורה החיצונה כדי מעשר ממנה גופה ושאר הששה נוטל מאיזה שירצה ונותן לכהן:

שורה אחת מעשר. פי' מעשר כלכלה בחברתה:

נוטל שורה אחת לוכסן. כדי שיהא מעשר לכל שורה מאותה השורה גופה:

חצי שורה אחת מעשר כו' נוטל שתי שורות לוכסן. דהיינו כדי שיהא לכל חצי שורה מעשר ממנה גופה ונותן לכהן ונוטל דמים כדי עשר חביות:

חבית אחת מעשר. פי' שאמר מעשרותיה בתוכה צריך לטול מכל חבית וחבית כדי מעשרות שלה בפ"ע ונותן לכהן:

כתב יד א
[גמ'] ויטול שתים עד תני היו לפניו. צ"ל קודם מתני' [בה"ח] דמקשי עליה [על ה"ז] כיון דאיירי בשניהם טבל א"כ למה לי דקתני יטול מאה וא' יטול שתים כדי תרומת מעשר על שניהם ותו לא:

ומשני ר' כהן כו' כשהפריש חציין ממקום אחר. פירוש דאותו הטבל היה מכרי שהפריש עליו חציה והיינו ממקום אחר כלומר מכרי שבמקום אחר שהפריש עליו שם חציה דאינו רשאי להפריש מאותו הטבל על מקום אחר כדקתני המפריש מקצת תרומות ומעשרות מוציא ממנו עליו אבל לא למקום אחר דהוי כמו מן הפטור על החיוב ואיירי הכא ששני הטבלים היו באותו ענין המאה והתשעים ולכך צריך ליטול כ"כ כדי שיהא מכ"א תרומה עליו. והא דאינו מפריש עליהן ממקום אחר איכא למימר דאיירי הכא שאמר תחלה קודם שנתערב השני כלכלות אמר על שניהם מעשרות כלכלה בחברתה דכבר קרא שם המעשרות בתוכו ואין להפריש ממקום אחר עליהן. והא דמוקי כשהפריש חציין היינו כדי שלא יקשה אמאי אינו מפריש מא' על חבירו ועליה קאי האי איתפלגון דפליגי בהאי אי מותר להפריש ממקום אחר עליהן כשאמר מעשרות של זו בזו ולפיכך ר' דוסתאי בר' ינאי סבר כההיא ברייתא שאין מפריש עליהן ממקום אחר ולפיכך צריך לטול מאה וא' ומפריש דעושה את השאר שני למקום אחר דהכא יכול לעשות שני מהם דהא הכא איירי בטבל וכדמפרש לעיל שטבול לראשון ולשני ולפיכך יכול לעשותן שני. וחורנא פליג עליו וסבר דאף כשאמר מעשר כלכלה בחברתה יכול להפריש ממקום אחר עליהן ולפיכך א"צ לעשות את השאר שני אלא עושה את כולה שני ומפריש עליו ראשון ממקום אחר. וה"ה דהוה מצי למימר שא"צ לעשות אותו שני אלא אוכלן דכיון שהוא מפריש עליו ראשון ממקום אחר יכול להפריש עליהן שני נמי ממקום אחר ואוכלן אלא משום דרבי דוסתאי אומר שעושה אותו שני אמר נמי בהאי לישנא אבל דוחק הוא דליהוי חורנא פליג על מתני' דכל מתני' דהכא סברי שאין מעשרין עליהן ממקום אחר כשאומר מעשרות כלכלה בחברתה דכיון שקבע המעשרות בתוכה שוב אין יכול להפריש ממקום אחר דהוי כאלו הפריש מן החיוב על הפטור שהרי כבר קבע המעשרות בתוכו ולפיכך צריך לטול מאה וא' ואינו מפריש עליהן ממקום אחר. ואין לומר דמתני' איירי שאין לו טבל אחר א"כ גבי מאה טבל ומאה מעשר אמאי מפריש מאה ואחד היה לו להפריש י"א ותו לא שהרי גם מן המעשר יכול להפריש תרומת מעשר על הטבל. א"נ איכא למימר דאיירי הכא שלא אמר מעשרות כלכלה בחברתה ופליגי במפריש מקצת תרומות ומעשרות אם מותר להפריש ממקום אחר עליהן או לא. דר' דוסתאי סבר כיון שהתחיל להפריש ממנה מקצת הוי כמו שקבע נמי שאר המעשר בתוכו ולפיכך אינו יכול להפריש ממקום אחר עליו. וחורנא פליג עליו. ודוחק דבמתני' לא קתני אלא שאינו מפריש ממנו למקום אחר משמע דממקום אחר מותר להפריש עליו:

כתב יד א
וחוזר ומגביה. תי' וחוזר מיותר:

ה"ג אם זהו טהור הרי הוא עשוי תרומת מעשר על שתיהן ואם לאו לא עשה כלום וחוזר ועושה כן בשני. פי' דא"כ הוי כאן חולין טמאים ומעשר טהור באותו הלגין ולפיכך שותה וטובל ושותה:

ה"ג ושותה וטובל ושותה דברי רבי:

ה"ג אני אומר שלא שתה משקין טמאין עד לבסוף:

ה"ג אלא כי אנן קיימין כהדא מתני' מ"ט דרבי. פי' שכששותה ספק משקין טמאין מותר לשתות אפי' תרומה ודאי א"כ אמאי מצריך רבי טבילה דהא הכא לא הוי אלא ספק משקין טמאין:

ומאחר שעל ידי זה וע"י זה נתברר הטומאה טעון טבילה. פי' מפני שסופו להיות טמא ודאי לפיכך טעון טבילה וכי אמרינן שמותר לאכול אפילו תרומה ודאי היינו כשאינו מתברר לעולם:

מ"ט דראב"ש בשותה פחות מרביעית. פירוש שפסול גויה אינו פוסל אלא ברביעית:

מ"ט דר' שלא יבוא לידי רביעית. פי' לפיכך טעון טבילה משום גזירה שמא יבוא לידי רביעית:

ה"ג וראב"ש אומר אני אומר שלא שתה משקין טמאין עד לבסוף:

הדרן עלך פרק המזמין וסליקא לה מסכת דמאי

סוף הספר

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה