אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

כתב יד א
דר"מ היא. פי' דמשמע ליה כיון שהוא משליך כדי להקל ממשאו מסתמא הוא משליך הרבה והוה מדה גסה ואפ"ה קתני שצריך לעשר אלמא דאתיא כר"מ דאמר לא התירו כו' ולא למדה גסה:

ומשני אמר ר' יוחנן כו' שנייה היא שהזוכה זוכה בדקה. פי' דאף שהוא משליך הרבה מ"מ כיון שמי שזוכה הוא מלקט מעט מעט ומה שנוטל תחלה ביד הוא קונה תחלה הוי כמו מדה דקה וצריך לעשר לכ"ע:

ומקשי ולית הדא פליגי על דר"מ. פי' רבנן דהכא פליגי על סברת ר"מ דאמר כיון שאדם מפקיר דבר ויצא מרשותו הפקרו הפקר. פי' אף שעדיין לא זכה בהן שום אדם וא"כ מה איכפת לן שהזוכה זוכה בדקה כיון שבשעת זכיה כבר יצא מרשותו והוא הפקיר בגסה. ותיבת ואין המפקיר מפקיר בגסה מיותר:

ומשני שנייא היא כו' ואין המפקיר מפקיר בגסה . פי' שאף שהיא משליך הרבה מ"מ אינו משליך הכל ביחד אלא מעט מעט והוה כמו מדה דקה:

ומסיק דאתייא אליבא דכ"ע ואפילו על דר' יוסי לית הדא פליגי כו' פי' דר' יוסי סבר דאין ההפקר נגמר אלא כשבא ליד הזוכה ובשעה שהוא זוכה כבר השליך הכל והוי כמו מפקיר בגסה אפ"ה צריך לעשר דהא עיקר ההפקר נגמר כשבא ליד הזוכה והזוכה זוכה בצדקה לפיכך הוי כמו שמפקיר בדקה וצריך לעשר:

אין הפקרו הפקר מיותר:

ה"ג ואין הזוכה זוכה בגסה כצ"ל. פי' אף שהמפקיר נראה כמפקיר בגסה מ"מ כיון שהזוכה זוכה בצדקה ועיקר תלוי בזוכה:

כתב יד ב
דר"מ היא. דמשמע ליה המשליך כדי להקל משאו מסתמא הוא משליך הורבה והוא מדה גסה ואפ"ה קתני דצריך לעשר אתיא כר"מ:

ומשני א"ר יוחנן שהזוכה זוכה בדקה. שהזוכה מלקט מעט מעט והמעט שזוכה הוא קונה מיד והוי מדה דקה [וכ"ז אינו לפי גרסתו בירושלמי]:

ולית הדא פליגא על דר"מ כו'. כיון שיצא מרשותו הפקרו הפקר אף שעדיין לא זכה בהן שום אדם ומה נ"מ אם הזוכה זוכה בדקה. תיבות ואין המפקיר מפקיר בגסה מיותרים:

שניא היא כו'. אף שמשליך הרבה מ"מ אינו משליך הכל ביחד אלא מעט מעט הני כמו מדה דקה:

ואמר דאתיא אליבא דכ"ע:

ואפי' על דר"י לית הדא פליגי. הא ר"י קאמר דאין ההפקר נגמר אלא בשעה שבא ליד הזוכה ואם השליך את הכל והוי כמדה גסה ואפ"ה צריך לעשר משום דהזוכה זוכה בדקה הוי כמו שמפקיר בדקה:

אין הפקרו הפקר מיותר וצ"ל ואין הזוכה זוכה בגסה. ר"ל אף שהמפקיר נראה כמפקיר בגסה מ"מ כיון שהזוכה זוכה בדקה העיקר תלוי בזוכה:

כתב יד א
ה"ג אין מחוסר לבעלים אלא מנין. פי' אינו נקרא חסרון מה שמחסר מעט מן האגודה כיון שאינו מחסר המנין והוא פירוש מה דקתני במתני' שאינו מעושר אלא מנין דהא דקתני לא ישליך עד שיעשר היינו שנוטל מן העלין ומתקן כדמפרש כיצד הוא עושה ועל זה הוא נותן טעם מפני מה אינו אסור משום גזל ומפרש שאינו מחוסר לבעלים כו' וע"ז מייתי הדא דרב כהנא דדבר שאינו מקפיד אינו אסור אלא משום מדת חסידות:

כתב יד ב
אין מחוסר לבעלים אלא מנין. אין נקרא חסרון מה שמחסר מעט מן האגודה כיון שאינו מחסר המנין. וז"ש כיצד היא עושה נוטל מן העלין נמצא שאינו מחסר למוכר ואין בזה איסור גזל אלא משום מדת חסידות כהדא ר"ש בר' כהנא כו':

כתב יד א
ה"ג לא ר"ז צריך כ"כ אלא כו':

כיון שמשך קנה לא הוי חסר אלא ממני ליה. פי' שהוא מפרש דמתני' נותן טעם אמאי לא ישליך עד שיעשר אבל ממה הוא נותן לא מפרש מתני' ומפרש הירושלמי כיצד הוא עושה כו':

כתב יד ב
כיון שמשך קני לא חסר אלא ממני' ליה. הוא מפרש טעמא דמתני' דקתני לא יחזיר עד שיעשר משום דקני ליה. וא"כ כיצד היא עושה בהפרשת. המעשר ומפרש בגמ' נותן דמי אחד מהן כו':

כתב יד א
ולא נמצא עושה תקלה לבאין אחריו. פירש שמא יקח אחר ויעשר מזה על חבירו ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב:

ומשני עושה אותן צבור לפניו. פירוש שהוא עושה אותן הפירות כרי בפ"ע ויכיר מי שיקח ולא יפריש מזה על חבירו:

ומקשי ויקבע אותן לתוך פירותיו. פי' אמאי צריך לעשות צבור לפניו יערב עם פירותיו של ע"ה ולא ניחוש לתקלה כדמייתי ולא כן תני כו' אי נמי אמאי צריך ליקת ממנו אגודה ויעשר עליהן ויקבע אותן המעשרות לתוך פירותיו שבביתו. ולא כן תני קובע אדם מעשרותיו של חבירו לתוך פירותיו פי' אם מכר דמאי לאחד מהן ושכח לתקן רץ אחריו ומגיעו ואם אינו יכול להגיעו קובע המעשרות לתוך פירותיו אלמא שמותר לקבוע המעשרות לתוך פירותיו אף שאינו מן המוקף ולא חייש נמי לתקלה כדפרי':

ומשני תקנו בלוקח כו':

כתב יד ב
עושה אותן צבור בפ"ע. משני כיון שעושה כרי בפני עצמו מכיר הלוקח ולא יפריש ממנו על חבירו:

ויקבע אותן לתוך פירותיו מקשה אמאי צריך לעשות צבור לפניו יערב עם פירותיו של המוכר ולא חיישינן לתקלה כדמייתי ולא כן תני כו':

א"נ ה"פ אמאי צריך ליתן דמי אחד מהן ומתקן יקבע אותן המעשרות לתוך פירותיו שבביתו ולא חיישינן לתקלה כדמייתי ולא כן תני:

קובע אדם מעשרותיו של חבירו כו'. היינו אם מכר דמאי ושכח לתקן רץ אחריו ומגיעו ואם אינו יכול להגיעו קובע המעשרות לתוך פירותיו אלמא שמותר לקבוע מעשרות בתוך פירותיו אף שאינו מן המוקף וגם לא חייש לתקלה:

כתב יד א
כיני מתני' היה עומד ובירר. פי' אפי' לקח אלא שהוא בורר איזה אגודה יקח כיון שעדיין לא משך מותר להחזירו:

אפילו מין אחר. פי' שנמלך ליקת מין אחר דהו"א לגבי מין אחר שלא היה דעתו מתחלה הוי כמו שלקח וצריך לעשר קמ"ל:

כתב יד ב
כיני מתני' כו'. אפי' לקח אלא שהוא בורר איזה יקח ונמלך ליקח מין אחר דהו"א לגבי מין אחר שלא היה דעתו מתחלה הוי כמו שלקח וצריך לעשר קמ"ל:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה