אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

מתני'. שוה לאילן לערלה. פי' דמתחילין למנות משעת חנטה כמו אילן ואם נחנט ל' יום לפני ר"ה מונין שנה שניה:

וכן לרבעי לשביעית. אם נחנט בשביעית אפי' לקט בשמינית נוהג בהן איסור שביעית. ואם נחנט בששית ולוקט בששית אינו נוהג איסור שביעית:

ולירק. שבשעת לקיטתו עשורו אם לוקט בשנה ג' או ו' נותן מעשר עני ובשאר השנים מ"ש:

גמרא. תמן אמרין. פי' שרצו לפרש מתניתין דתנן ולשביעית כאילן. היינו אם נכנס מששית לשביעית הרי הוא לבעלים כאילן. כלומר אם נחנט בששית ולוקט בשביעית אזלינן בתר חנטה ופירות לבעלים ואינו נוהג שביעית:

ופטור ממעשרות כירק. כלומר ובאותו זמן עצמו שנכנס מן ו' לז' אע"פ שהפירות לבעלים פטורין ממעשרות דאזלינן בתר לקיטה כירק. ואע"ג דלכאורה הוי כתרתי דסתרי אהדדי אך אפשר לומר דגזירת מלך הוא דפטור ממעשר וא"ל רב המנונא איך יכול לפרש כן אמרין דבתרה. כלומר בבא שנית נכנס מן ו' שנחנט בז' וליקט בח' היינו שנת א' לשמיטה אזלינן בתר חנטה ושביעית נוהג בו שצריך ביעור והפקר ואם נאמר כאן דאזלינן בתר לקיטה למעשר וחייב במעשר כמו ירק שנלקט בשנה ראשונה זהו דבר תימא. והפקר חייב במעשר כבר ממועט מקרא דהפקר פטור ממעשר. והשתא קשה היכא תמצא בזמן אחד שיהא שוה לאילן ולירק. דאם לאילן מדמית ואם נחנט בשביעית ולוקט בשמינית דין שביעית נוהג. קשה למה לירק. כלומר וכי יכול לדמות לירק. דאזלינן למעשר בתר לקיטה וחייב במעשר הא הפקר כנ"ל. ואם לירק דחייב במעשר. למה לאילן שיהא הפקר כשביעית שנחנטה. וע"ז מתרץ ר' יוחנן באמת לא בזמן אחד הם. אלא בשאר שני שמיטה נותנין לו כל דין ירק. ובשביעית נותנין לו דין אילן. וכדמסיק:

האיך עבידא מילתא דר' יוחנן. ומפרש ואזיל. מחמישית. שנחנטה בה'. לששית ונלקט בו'. ששית כדין ירק דאזלינן בתר לקיטה ונותן מעשר עני ולא מעשר שני כמו בחמישית. דכאן לא אזלינן בתר חנטה כלל:

מששית לשביעית ששית. כלומר דין ששית נוהג דאזלינן בתר חנטה דששית ואין שביעית נוהג בו כלל. וגם לא אזלינן בתר לקיטה לפטור ממעשרות. ואין כאן תרתי דסתרי אהדדי בזמן אחד:

נכנס מה' לו' ולז'. דאתרוג דר באילן ג' שנים וכשנחנט בה' לוקט ממנו ו' וז' מאותו החנטה. אזי דינו כך. לקט בז' ושם אזלינן בתר חנטה ופירותיו דבעלים. אז אינו הולך כלל בתר לקיטה וחייב במעשר. ולענין מעשר גופא הולך ג"כ בתר חנטה לחייב ומעשרו שני. והטעם הואיל ולא אזלינן בתר שנה דהשתא וחייב במעשר. אזי שדינן בתר שנה שנחנט לענין מעשר אבל אם לקט בו' אם אזלינן בתר לקיטה ונותן מעשר עני כמו ששית. לפי שאין מוציאין אותו מחזקה למעשרות שתא דקיימא השתא. ולא אזלינן בתר חנטה לחייבו מ"ש:

נכנס מן ו' לז' ולח'. לקטן בשביעית אזלינן בתר חנטה ועשורו מעשר עני כששית. לקטן בח' אזלינן בתר לקוטו. ועישורו מ"ש:

רבותינו חזרו ונמנו באתרוג אף לשביעית אזלינן בתר לקיטה כלמעשר:

וע"ז א"ר ירמי' אע"ג דלשביעית ולמעשר כירק דמי. הכל מודים שר"ה שלו כאילן ט"ו בשבט. לענין שאין תורמין ומעשרין מן החדש על הישן:

ר' יוחנן שאל. הא דאמרינן ט"ו בשבט ר"ה לאילנות. אם לסדרן של שנים אזלינן. או לסדרן דתקופות ואם מתחיל תקופת טבת י' ימים בחדש טבת אזי מונין לתקופה החציה היינו מ"ה יום. ואז יהי' כ"ה ימים בשבט:

והשיב לסדרן של שנים ואפי' שנה מעוברת הכל מונין לחודש ששמו שבט ט"ו בו:

מעשה כו'. הפלוגתא דב"ש סברי א' בשבט ר"ה לאילנות וב"ה סברי ט"ו בשבט ר"ה לאילנות. ור"ע ליקט בא' בשבט של שלישית לשמיטה נמצא לב"ש נותן מעשר עני שכבר התחילה שלישית ולב"ה נותן מעשר שני כשניה ונהג שני מעשרות כחומרא של שניהן. ופריך למה נקט דוקא אתרוג. אפי' שאר אילנות שייך ג"כ השתי חומרות:

ומשני תני חומרא דר"ג ור"א נהג בה. דפליגי במתני' כאן. וכגון שחנט בשניה ונלקט בג' לר"ג דסבר באתרוג בלקיטתו עישורו כירק אזי מעשרו עני ולר"א דסבר אף למעשר כאילן בתר חנטה עישורו שני:

ופריך הא מעשה שהיה שליקט בא' בשבט. והיכי תימצי שתהי' שניה נכנסת לשלישית הא ר"ג ור"א מבית הילל אינון הוו. ותרווייהו סברי בט"ו בשבט מתחיל שנה שלישית ובאחד בשבט הוי שנה שניה:

ומשני ריב"ב באמת הא דנקט בא' בשבט שמעשה הי' בא' בשבט. אך האי א' בשבט היה משנה ג'. כגון שחנט קודם ט"ו דשבט דשנה שניה וט"ו בשבט דאשתקד התחילה שלישית והשתא א' בשבט הוי שלישית. ובאמת אם היה לוקט בא' משאר הימים של שנה שלישית גם כן היה מוכרח ליתן ב' מעשרות. לר"ג מעשר עני. ולר"א מעשר שני. ומפרש הירושלמי היאך עשה שיהא יוציא ב' מעשרות בפירות א'. ומפרש שקרא שם למ"ש ואח"ז פדה אותן הפירות על מעות ואותן הפירות עצמן נתן לעניים והמעות יוליך לירושלים ויוציא ב' המעשרות בפירות אחד:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה