אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה ג

הלכה ב

מתני' שהתרומה והמעשר אוסרין אות הגורן. פי' שאם תרם אע"פ שלא ראה פני הבית והי' מותר אכילת עראי אבל כשתרם אזי התרומה טובלת ועשה אותה כגורן שאסור לאכול אכילת עראי עד שיתן כל המעשרות. וכן אם נתן מ"ש ג"כ טובל שאסור באכילת עראי עד שיוציא כל המתנות הצריכים:

גמרא. ופריך בשלמא התרומה קובע לאסור אכילת עראי ניחא. אלא המעשר קובע בתמיה. כלומר ע"כ דקודם נתן תרומה א"כ נאסר מחמת הפרשת תרומה. ומשני באמת כגון שהקדימו בכרי שנתן קודם לכל מעשר שני ולא נתן עדיין מתנות הקודמים. אזי דינו שאוסר ג"כ ועשה גורן ואסור אכילת עראי:

נקנין במחובר. דכתיב בארצך משמע אפי' כשהן מחוברין לארץ:

ועושה כל שדהו בכורים. דכל משמע הכל:

וחייב באחריותן. דריש מן תביא משמע עד שיביא כדינו:

ושיר דכתיב כאן הטוב ושם אצל ומטיב [נגן] כתיב כשיר כו':

ותנופה. במס' סוכה מבואר דראב"י דריש והניחו לתנופה:

א"ר יונה כו'. דהקרבן רשאי להביאו קודם הבכורים ואזי אעפ"כ טעון לינה מחמת הבכורים אע"פ שאין כאן קרבן:

ר' יונה כו' זאת אומרת. מדקתני מתני' תרומת מעשר שוה לבכורים שניטלת מן הטהורה על הטמאה. ע"כ אפי' פירות טמאים חייבין בבכורים:

וחרנא אמר זאת אומרת. מדקתני מתני' דתרומת מעשר אוסרת את הגורן כתרומה דהיינו כנ"ל אם נתן תרומת מעשר קודם ראיית פני הבית אעפ"כ נקבע לכל המתנות ואסור באכילת עראי. וקשה הא ע"כ הפריש מקודם מעשר נמצא כבר נקבע מכח מעשר. אע"כ מיירי שנתן המעשר בשיבלין. והאי תנא סבר כשהקדים בשבלין פטור מתרומה גדולה שיש במעשר הזה שעדיין לא חל חיוב תרומה גדולה כלל בתבואה זו לכן גם אינו קובע מעשר בשיבלין שאר התבואה שיהא אסור אכילת עראי אבל אח"כ כשנטל מזאת המעשר תרומת מעשר מן הכרי שעשה ממעשר אזי התרומת מעשר קובע לכל התבואה שנשאר ונעשה כרי אף שעדיין לא ראו פני הבית אסור באכילת עראי. ועד"ז מצינו שהת"מ אוסר הגורן. אבל לעיל שהקדים המעשר בכרי אוסר המעשר עצמו אכילת עראי:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה