אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

גמ' מ"ט דרבנן. דהשני מאותו המין אינו מביא ואינו קורא ומשני דמין אחד ממועט מהגדה ומהבאה. ור"י מוקי המיעוטין באדם א' אבל ב' בני אדם אפי' מאותו המין שכבר הביא הראשון השני מו"ק:

אר"י הא דתני במתני' שנים אין חייבין עליה חומש. ובעי איך דינו של שני' לר' שמואל בר"י דלוקחין אפי' מן השוק. אם קדושתן כתוספת ביכורים ופטורים מדמאי. או רק נחשבו כעיטור ביכורים ואפי' בדמאי חייבין:

ה"ג נטמאו. כשנטמא בעזרה תני מתניתין דא"ק ע"ז תני רשב"י הטעם. ואמרת ושמחת. מכאן שהאמירה יהא על השמחה. אבל כשמנפץ אותם אין כאן שמחה לכך אף דהגיעו לעזרה אינו קורא:

ולקח הכהן דמ"מ משמע אף דאינן נאכלין:

למי. אמתני' קאי דתני כשהביא ממין א' וקרא וחזר כו' ממין אחר אינו קורא. ע"ז אמר דלרבנן משנה דלא צריכה דמרישא שמעינן דאמרי רבנן והשני ממין א' מו"ק. משמע דוקא שני. אבל ראשון אינו קורא על מין שני כשמביא:

אבל צריכה לר"י. דלכאורה כמו דר"י סובר במין אחד בשני ב"א שהשני מו"ק. הוי אמינא ה"ה באדם א' בשני מינין שיקרא על מין השני כשמביא לכן תני מתני' בפירוש דאף ר"י מודה דאינו קורא:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה