ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן לח
א אפי' כ"ש. כמ"ש שם מקצתה מ"ט כו' כולהו נמי כו' ודלא כר"ת שכתב דוקא ברובה ממש"ש אוכמי אוכמי כשרה וכמ"ש תוס' כיון דלקותא היא כמש"ש האי שחור כו' מ"ל רובה כו' ועתוס' ד"ה אוכמי כו':
(ליקוט) אפי' כ"ש. דלא כראב"ד שכתב דוקא בכולה וחזותא חזותא דקאמר אפי' ממראות הפסולות והכריחו לזה ממ"ש ריאה שיבשה מקצתה מדקאמר הכא מקצתה וליתא דבכולה לא אצטריך דמקודם נפסלה דהיינו חרותה. רמב"ן ורשב"א בת"ה וע"ל סי' ל"ו סי"ד (ע"כ):
ב או שהיא ירוקה. גמ' אלא ירוקה כו' מכלל דירוק גע"ל לעולם טריפה:
ג ויש כו'. וכן משמע בפ"ג דסוכה ל"ב א' ואימא אופתא כו':
ד כל אלו כו'. דלא כפיר"ח בתוס' מ"ו ב' ד"ה אלא דאדומה כשרה היינו כשמתלבנת ע"י נפיחה (כ"ד תוס' בפי' ר"ח וערא"ש) ועבס"ד:
ה יש מי כו'. שהרא"ה פי' מ"ש שם חזותא חזותא במראות הפוסלות וז"ש אוכמי אוכמי ואפ"ה כשר כיון שהוא מחמת מוגלא שבתוכו וכמ"ש גלדי גלדי מחמת מכות:
ו אם אינה כו'. כמ"ש תוס' ד"ה אוכמי. ונראה לפרש כו':
ז אפילו בתכלית כו'. דלא כי"מ לפי' ר"ח אלא ל"ש וטרפה ומפרש בכה"ג והקשה הרא"ש דא"כ הל"ל אלא אדומה דכשרה כו':
ח וי"א כו'. זהו פי' ר' אפרים לפי' ר"ה ולכן מייתי עלה מהחובל בשרצים. אבל סברא הראשונה ס"ל כפירש"י וכה"פ: