אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן לז

סימן לו

א אם היו כו'. זהו כנדי:

ב או מים זכים או כו'. זהו צמחי וכמש"ש אלא שהתלמידים כו':

ג או ליחה יבשה כו'. זהו טנרי:

ד ואם כו' ורבים כו'. ע"ל סי' ל"ו ס"ז:
(ליקוט) ואם נמצאת כו'. כגירסת הרי"ף והרמב"ם שם נ"ה ב' יש כשר בזה ובזה מים זכים יש פסול בזה ובזה לקותא יש כשר בריאה ופסול בכוליא מוגלא יש פסול בריאה וכשר בכוליא נקב ומים זכים דכשרים כאן וכאן לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי כו' אבל גירסא אחרת יש ומים זכים לא אמרן ול"ג כאן וכאן ואכוליא קמהדר ואף לגירסא הראשונה יש לפרש כן וכן הסכים בת"ה (ע"כ):

ה אפי' מלאות כו'. דלא כרשב"ם וריב"ם שכתבו דוקא במלאות מוגלא דלהכי קאמר בועי מלשון פרח אבעבועות והביאו בהג"ה וחלקו עליהם דבמים זכים שייך נמי לישנא דבועי מים תבעה כו' וכן במתני' משינוחו מבעבוען וראיה ממ"ש שם מ"ח א' ההיא בכוליא ולא קאמר בתרי בועי איתמר:

ו יש מכשירין כו'. כנ"ל:

ז ובועי בשיפולי כו'. ר"ל שתלוי ג"כ באותו פלוגתא וכמ"ש בש"ך ס"ק כ"א דשפולי איסורו משום דמתחזי כתרי בועי דסמיכי:

ח ודוקא בועא כו'. כנ"ל בס"ג לענין סמיכי.

ט והוא דלא כו'. כמ"ש בגמ' בריאה שנשפכה כקיתון וז"ש ואפי' כו' וע"ל סי' ל"ו ס"ז:

י אבל אי כו'. דאז דין בועא להם:

יא היכא כו'. רש"י וכמש"ש מ"ט א':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה