אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רסד

סימן רסג

סעיף א

ס"א בין נר כו' בין. מדאמרי' שם כ"א פתילות ושמנים כו':

כגון צמר ושער. שם בגמ' תנא כו' ונקט הרמב"ם היותר גרועים לדמיון:

כגון פשתה. שם כ"ז ב':

נפוצה. שם כ' ב':

ובגד שש. כ"א א':

וצמר גפן כו'. דלא כרש"י שכ' שהן יוצאין מן העץ וראיה ממנחות קנבוס ולוף אסרה כו' ומברכות מ"ם כל היכא כו':

ואם הדליק. כמש"ל רנ"ה ס"א ואם לא כו':

וי"א דאם. מדאמרי' שם כ"א פתילות ושמנים כו' מ"ט כו' ואסור להשתמש לאורה ושם אמר רבא וצריך נר וכו' ולמדו מכאן דכל שיש נר אחד אצלם מותר להשתמש לאורם וכמ"ש בסי' תרע"ג ס"א ואפ"ה מותר להדליק בפתילות ושמנים שאין כו'. אבל לפרש"י שם דמשום היכר לא מ' מידי וטעמו של רש"י דהא רבא ס"ל דמותר להשתמש לאורה והא דאמר רבא פשיטא לי נר ביתו כו' משום דנ"ח מדליק מבחוץ. וגם ר"ן מפרש משום היכר אע"ג דס"ל דרבא אוסר להשתמש לאורה כס' הרשב"א כ' דמניחה על שולחנו ע"כ משתמש לאורה וצריך נר אחר משום היכר. וע"ל סי' תרע"ג ס"א ונוהגים לעשות כו'. אבל לדעת רש"י ור"ן לא מהני:

וכן דבר. שם אסור להרצות כו' והקשו ל"ל לאשמועינן הא כל תשמיש אסור ותירצו דתשמיש עראי מותר:

סעיף ב

ס"ב נותנין גרגיר. תוספתא פ"ב דמכילתין:

ס"ט ומ"מ נהגו, כמ"ש שם ל"א ב' הכא כו'. דר"ע לא פליג אלא שמדליקין בהם:

ס"י אין. ע"ש תוס' כ"ט א' ד"ה ולא כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה