אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן קנא

סימן קנ

סעיף א

ס"א ובתי מדרשות כו'. כ"ה גי' הרי"ף ורא"ש וש"פ וזש"ש ואין כו' חכמים ותלמידיהם מאי בי רבנן כו':

כגון כו'. רמב"ם וטור וגי' ואין אוכלין כו' דלא כרש"י:

ולא מתקשטין כו'. רש"י ועפ"א דיומא:

מדוחק. ממש"ש ואין נכנסין כו' כי הא כו':

וי"א כו'. כפשטא מותרים ביתא דרבנן לגמרי אבל עובדא דרבינא בבה"כ ושם דוקא מדוחק ר"ן וכתב בשם הרמב"ן דמ"ש על תנאי הן עשוין אפי' בבניינה אלא דוקא מדוחק כגון לאורחים עניים כמ"ש בפ' ע"פ וכן להשכיב שם לצורך כמ"ש בריש ב"ב ובירושלמי אמרו ר' אמי מפקיד לספריה אלו אתי לגביכון אינש מלוכלך באורייתא תהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמניה כו' משא"כ בזילתא דהוי שלא מדוחק כנ"ל:

אא"כ כו'. כמו אכילה ושתיה עס"ד:

שנא' כו'. סמ"ג וטור:

ושיעור כו'. דמהאי פסוקא למידין ישיבה קודם התפלה כמ"ש בפ"ה דברכות:

כדי כו'. כמ"ש בפ"ח שם וכמ"ש הרא"ש שם בשם י"מ:

סעיף ב

ס"ב י"א כו'. כמש"ו דומיא דב"ה ששנינו שם:

סעיף ג

ס"ג אין כו'. כן הגי' בתוספתא ואין ישנים בהם ובתוס' ב"ב ג' ב' ד"ה ועייליה משמע שהגי' בגמ' ואין ישנים בבה"כ לא שינת קבע ולא שינת עראי:

אבל כו'. דריב"ז ור"א משתבחי בזה שלא היו ישנים בבהמ"ד כו' כמ"ש בפ"ב דסוכה ור"א בר אהבה בפ"ג דתענית ובפ"ג דברכות הני ציפי כו':

סעיף ד

ס"ד לצורך כו'. כמ"ש בב"ב שם ובזה מתורץ קושיות תוס' הנ"ל שם ועתוס' דפסחים ק"א א' ד"ה דאכלי כו' ואפי' כו' ירושלמי פ"ק דפסחים:

סעיף ה

ס"ה מותר. עיקר כמ"ש ברא"ש וטור מצוה וכמ"ש בקרא להדיא שם ועמ"א:

סעיף ו

ס"ו מותר כו'. כמ"ש בברכות שם ורקיקה ומנעל:

בסכין. במ"ש בפ"ב דמדות מפני שהמזבח נברא כו' וכן בה"כ כמ"ש בפ"ק דברכות קדימו וחשיכו כו':

או כו'. ע"ל סי' צ"א ס"ג ובלבד כו' ירושלמי שם:

סעיף ז

ס"ז או כו'. תר"י והרא"ש:

סעיף ח

ס"ח טיט כו'. כמ"ש בפט"ו דשבת בגדים כו' וע"ל סי' נ"ג סעיף כ"ה בהג"ה:

סעיף ט

ס"ט ונוהגין להדליק כו'. בפ"ח דברכות נ"ג א' אור של בה"כ כו':

סעיף יא

סי"א אם בשעת בנין כו'. כפי' הרא"ש שם וכן פי' התוס' אלא שהם פי' מ"ש שם ואעפ"כ אין נוהגין כו' בבניינה אבל הרא"ש מפ' בחורבנה וכמו זריעה וה"ה לחשבונות לפי שהן מגונין ביותר:

אבל כו'. תוס' ורא"ש שם:

סעיף יב

סי"ב יש כו'. ממש"ש בפ"א דשבת אבל בקשקושי כו' וכמ"ש בסי' ק"ן בס"ב אלמא אין איסור אלא שלא יהא תשמיש גבוה מבה"כ כ"ש ע"ג בה"כ עצמו:

ושאר כו'. דאמרינן בפ' כ"צ גגין ועליות לא נתקדשו או שמא יש לדמותן להיכל כמש"ש דנתקדשו ובמגילה שם קרי לה מקדש כמ"ש והשימותי את כו':

וכ"ז כו'. דומיא דהיכל שנבנה לכך:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה