אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן קנ

סימן קמט

סעיף א

ס"א כיפין כו'. תוספתא בסוף ב"מ:

סעיף ב

ס"ב בירניות כו'. רש"י:

וגג כו'. רא"ש וטור והג"מ:

ובשעת כו'. דאין לו דין בה"כ כמו רחבה וכמ"ש בר"ס קנ"ד וכמ"ש בגמ' רפ"ד משום דהוי אקראי:

ובלבד כו'. ע"ל סי' נ"ה ס"ך וי"א כו' כ"ש למעלה:

סעיף ג

ס"ג מי כו'. כן כתב הרא"ש בשם י"מ מש"ש אנא עבדי כו':

ואם עשה כו'. כן פי' שם בשם ר"ח שצוה להגביה בה"כ:

סעיף ד

ס"ד הבונה כו'. עתוס' דב"ב ז' א' ד"ה א"ל כו' ונראה לר"י כו' והא דאמר כו' ר"ל דהא דתנן מכנגדן ד"א אפי' באחים דאין סברא שיאפיל עליו לגמרי אלא כאן ברחוק ד"א ההרחקה שצריך לאיספלידה ועיין מהר"ם שם וה"ה לבה"כ דצריך אור גדול. אגודה:

סעיף ה

ס"ה אין כו'. תוספתא פ"ג דמגילה הביאה הרא"ש בפ"ג ורש"י בפ"א דברכות ותוס' רפ"ב דעירובין:

נגד הארון. תוספתא שם והביאה הרא"ש שם חזן הכנסת וכל העם פניהם כלפי הקודש וכתב הרמב"ם כשמתפלל כמ"ש בהג"ה אלמא קביעות ארון הקודש ברוח שמתפללין שם וע' רמב"ם וב"י:

ועושין כו'. סוכה נ"א ב' וע' תוס' שם ד"ה וכיון כו' והא דעונין כו' וז"ש בתוספתא שם וכשמניחין התיבה פניהם נגד העם ואחוריהם כלפי הקדש ר"ל שישיבת אחורי התיבה לצד הפתח שהבימה באמצע בה"כ ופני התיבה הוא הצד שבו קורין בתורה ואחורי היינו הצד שכנגדו שהכתב מהופך וע' כ"מ הטעם שאנו נוהגין להעמיד בסוף בה"כ ע"ש:

וכשמתפלל כו' תוספתא שם:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה