אור ברסלב

בגדי יום טוב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

דף לה:

דף לה.

גמ' מקח כדתנן הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין אוכל מהם עראי ומעשרן דמאי. הנה זה אינו משנה רק ברייתא ומה שהשמיטו הרמב"ם עיין בחבורי ספר החיים הל' חנוכה סי' תרפ"ג מ"ש בזה באריכות ייע"ש ותבין:

גמ' משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בי'. לכאורה קשה טובא מכאן על שיטת בעל המאור ברפ"ק דמה דאמר ר"נ דמוקצה מותר בשבת ואסור ביו"ט היינו רק אותן הדברים דלא היו שייכין בשבת בלא"ה אבל אם היו נעשין בשבת א"א לאוסרם ביו"ט דהוי כחוכא ואטלולא א"כ קשה דכאן דבשבת מותר לפנות ארבע וחמש קופות וביו"ט יהי' אסור איך אפשר להחמיר ביו"ט יותר מבשבת הרי מחזי כחוכא ואטלולא. אך נראה דא"ש דע"כ לא אמר כן הבעה"מ רק בדבר דבשבת הי' מותר בכל ענין להיות כעשה על אופן זה שנעשה ביו"ט לכך שייך בי' חוכא ואטלולא אבל כאן הרי לפנות מפני הגשמים אסור בשבת כמפורש במשנה א"כ אופן זה שאסור ביו"ט אסור בשבת רק דיהי' מותר מפני ביטול בהמ"ד ואופן זה נהי דנימא דהפסד ממון חמור יותר מפני ביטול בהמ"ד עכ"פ חוכא ליכא דהרואה יאמר אולי ביטול בהמ"ד חמור יותר ולכך ל"ה כחוכא ואטלולא אך לפ"ז מפני אורחים ומפני בהמ"ד יהי' מותר אף ביו"ט דל"ש להחמיר בי' יותר מבשבת דבענינים שוין שפיר מחזי כחוכא וכו' ולכך אדרבא יהי' ראי' לבעה"מ ממה דמבעיא בש"ס כאן לענין משילין ולמה לא מבעיא לי' על הך משנה דמפנין שם גופא אם מותר ביו"ט לפנות אי נימא דגם ביו"ט מותר או דילמא דוקא בשבת דחמור ולא אתי לזלזולי בי' אבל יו"ט דאתי לזלזולי בי' לכך אין מפנין. ובהכי א"ש לשון הש"ס אבל ביו"ט כלל וכלל לא והקשה הכל למה בלשון ראשון [אמר סתם אבל הכא דליכא בטול בהמ"ד לא ולא סיים כלל כלל לא ולפ"ז ניחא משום דבלשון ראשון] דדוקא בטול בהמ"ד חמור ובזה לא נאסר ביו"ט מפני בטול בהמ"ד ורק מפני הגשמים ובגשמים הרי מעט מותר רק הרבה אסור לכך אמר הכא דליכא בטול בהמ"ד לא ולא מצי אמר כלל וכלל לא אך לרך לשנא דהפסד ממון חמור מבהמ"ד רק התם מכח דשבת חמור ולא אתי לזלזולי בי' א"כ ביו"ט דקיל לביטול בהמ"ד והכנסת אורחים ביו"ט לגמרי אסור רק מכח הפסד ממון התירו מעט לכך אמר דביו"ט כלל וכלל לא מפני ביטול בהמ"ד ורק מכח הפסד ממון התירו ואך א"כ תקשה דלבעיא כן התם בפרק מפנין אם מותר לפנות ביו"ט מפני ביטול בהמ"ד א"ו כדעת בעה"מ ז"ל ולכך מה דמותר בשבת א"א לאסרו ביו"ט כלל רק הכא בגשמים דבשבת אסור מבעיא לי' אם ביו"ט החמירו וחוכא ליכא כיון דאין הענינים שוין ול"ה חוכא ואטלולא וא"ש ולדעת בעה"מ מ"ש לשון כלל וכלל יבואר לקמן. ועוד הוי קשה לי מה פריך הש"ס לר' יוחנן דלמא התם דאיכא ביטול בהמ"ד וכו' הרי בש"ס פ' מפנין איתא שם במשנה אבל לא את האוצר ומפרש רב יהודא שלא יתחיל באוצר תחלה ומתני' ר"י הוא דאית לי' מוקצה ייע"ש וא"כ הרי הכא בע"כ הולך הש"ס בשיטה זו כמ"ש הרא"ש והביאו הפ"י בחדושיו כאן וא"כ משמע דמוקצה לא התירו לטלטל בשביל ביטול בהמ"ד ולפ"ז הרי קיי"ל דטלטול מוקצה מותר לשמחת יו"ט והוא מוכח בש"ס לעיל בסוגיא דבית שנפחת דא"ר זירא ביו"ט שנו וכתבו שם התוס' דמזה מוכח דטלטול מוקצה מותר לשמחת יו"ט וא"כ אם מפני ביטול בהמ"ד אסור טלטול מוקצה ובשמחת יו"ט התירו טלטול מוקצה מוכח דשמחת יו"ט עדיף מפני ביטול בהמ"ד וא"כ הרי בדף ל"ד מבעיא שם ר' ירמי' מר"י בהמה שנדרסה מהו לשוחטה ביו"ט והשיב לו ר"ז תנינא אין מלבנין את הרעפים ביו"ט ואר"י מפני שצריך לבודקן וכו' ואמר לי' אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה א"כ עכ"פ מוכח דלר"י ור"ז דס"ל מפני שצריך לבודקן בזה ס"ל דאסור לשוחטה ביו"ט ומחזיקינן ריעותא וא"כ הרי הפ"י הקשה שם דמ"ש ממה דתנן בהמה המסוכנת דמותר לשוחטה ביו"ט ול"ח שמא לא תפרכס והשיב דמפני הפסד ממון התירו א"כ מוכח מזה דהפסד ממון עדיף משמחת יו"ט דהרי להפסד ממון ל"ח שמא לא תפרכס ולמה אסור לשוחטה ביו"ט מכח שמחת יו"ט וכן אין מלבנין הרעפים מכח חשש שמא פקעי לר"י ויהי' מותר מכח שמחת יו"ט וא"ל דהוי ספק שמא לא יאכל ממנו לשמחה יו"ט א"כ אף במסוכנת הרי הוי ספק סמא לא תפרכס כלל ולא ירויח ממון ובע"כ מכח הפסד ממון התירו מספק ולמה לא נתיר מכח שמחת יו"ט בספק אם אין לו אחר ובע"כ דשמחת יו"ט גרע מהפסד ממון וא"כ אם שמחת יו"ט עדיף מביטול בהמ"ד והפסד ממון עדיף משמחת יו"ט מכ"ש דהפסד ממון עדיף מביטול בהמ"ד וא"כ הרי הכא ר"ז משום ר"י הוא דאמר כאן כאותה ששנינו וכו' ומה פריך לדידהו דלמא התם דאיכא ביטול בהמ"ד הרי ר"ז ור' יוחנן לשטתייהו דס"ל התם דמחזיקין ריעותא ביו"ט ומוכח דס"ל הפסד ממון עדיף משמחת יו"ט וגם ס"ל לר"ז בסוגיא דבית שנפחת דטלטול מוקצה מותר עבור שמחת יו"ט א"כ מוכח דשמחת יו"ט עדיף מביטול בהמ"ד והפסד ממון עדיף משמחת יו"ט מכ"ש דעדיף מכח ביטול בהמ"ד לכך יליף שפיר אם מכח ביטול בהמ"ד מותר דו"ה קופות מכ"ש בהפסד ממון וצ"ע בזה:

גמ' אבל הכא ביו"ט דקיל ואתי לזלזולי כלל וכלל לא הנה הכל תמהו על לשון כלל וכלל לא הרי מפורש במשנה דמותר, אך לכאורה הי' אפשר לפרש בפשיטות שהרי בפ' המביא לעיל איתא דאסור להביא בקופה שלא יעשו כדרך שעושין בחול ועיי"ש בתוס' שחלקו בין שבת ליו"ט דבשבת דאסור לישא לחוץ מותר אף בקופה אבל ביו"ט דיכול לישא לחוץ אסור בקופה דהוי כעובדא דחוב וא"כ לכאורה הוי מצי הש"ס לומר גם כאן סברא זו דבשבת דאינו נושא לחוץ לכך לא הוי כעובדא דחול אבל ביו"ט דיכול לישאנו לחוץ הוי כעובדא דחול, אך ז"א דכאן הרי משילין רק דרך ארובה א"כ ג"כ אינו נושאו לחוץ ובשלמא לעיל בהמביא דמביאו ממקום אחר בזה שייך טעם התוס' אבל כאן דל"ה ממקום אחר ל"ש כן ולכך הזכיר הש"ס חילוק זה דשבת חמור ויו"ט קיל ולכך א"ש דאם נימא דילפינן מהתם א"כ כמו דמותר התם בקופה כן ה"נ מותר לשלשל אף בקופות אבל אם נימא דשאני שבת א"כ י"ל דהכא ביו"ט בקופה כלל וכלל לא רק מותר לשלשל הפירות כך בעין אבל לא לשומם בקופה ולשלשלם שלא יהי' כעובדא דחול וכמו דאסור להביא בקופה כמש"ל בפ' המביא ולכך אמר דביו"ט כלל וכלל לא בקופה. ועוד נראה לפרש מ"ש כלל וכלל לא דהנה מריש הוי קשיא לי וראיתיו במהרש"א ופ"י שהרגישו בזה איך אמר דשבת חמור ולא אתי לזלזולי בי' הרי חזינן להיפוך דקתני במשנה משילין פירות דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת וכו' ודברי מהרש"א דחוקין מאוד אך לכאורה הוי אפשר ליישב בפשיטות כיון דרק דרך ארובה מותר אבל דרך חלונות או להכניסם כך אסור ולכך נקט משילין פירות דוקא דרך ארובה ביו"ט אבל שלא דרך ארובה אסור תה הוי ביו"ט אבל לא בשבת דבשבת א"צ דרך ארובה רק מותר דרך חלון או להכניסם כך לבית ועוד אפשר דדומה למ"ש התוס' ר"פ המביא דבשבת ממעט בטרחא עדיף ייע"ש א"כ ה"נ י"ל בשבת דהוא חמור ולא אתי לזלזולי בי' א"כ מותר להכניס בקופות דרך פתחים לכך אסור דרך ארובה דשם הוי מקום קטן וא"א להכניס הרבה יחד בקופה וירבה בטרחא לכך טפי עדיף להכניס בקופה דרך פתח אבל ביו"ט דקיל ואתי לזלזולי לכך אסור לו לעבוד כדרך חול בקופה דרך פתח לכך צריך להכניסו דרך פתח בקופה. והנה בדרך זה הוי אפשר לפרש כל המשך הסוגיא בדרך אחר דמה דמבעיא עד כמה אין הכונה כמה מותר דרך ארובה ולא יותר רק דרך ארובה ידע דמותר הכל רק כיון דכאן משמע רק דרך ארובה אבל להכניס דרך פתחים בקופה אסור ולכך שאל עד כמה יהי' דצריך דרך ארובה אם דוקא בהרבה צריך דרך ארובה אבל במעט מהני אף דרך פתחים בקופה או אף במעט צריך ארובה לכך פשיט ר"י כאותה ששנינו דמפנין חמש קופות א"כ הרי התם מפנה בדרך קופה לפתח כדרך חול בלי שינוי כן ה"נ אם יש יותר מ"ה קופות הוי דרך ארובה אבל מ"ה קופות ולמטה הימנו יכול להכניס דרך פתח ובקופה כמו התם ולכך דוחה הש"ס דהתם שאני מפני ביטול בהמ"ד או שבת חמור ולא אתי לזלזולי אבל ביו"ט דקיל ואתי לזלזולי כלל וכלל לא אסור להכניס בקופה דרך פתח ולכך אמר שפיר כלל וכלל לא בקופה ודרך פתח ואין לו היתר כלל רק דרך ארובה לבד ומ"ש במשנה אבל לא בשבת דהתם יכול להכניס בקופה, תה הי' גוף בעיות הש"ס אי נימא דהך משילין דרך ארובה הוי יותר מ"ה קופות ויו"ט קיל בזה משבת א"כ מ"ש אבל לא בשבת היינו דבשבת לגמרי אסור או יו"ט חמור משבת ומיירי כאן אף ממעט דבעי דרך ארובה ולכך אמר אבל לא בשבת דסתם ל"ב דרך ארובה בפחות מ"ה קופות ויכול לכנוס דרך פתח בקופה וכיון שיכול הוא לעשות כן אסור לעשות דרך ארובה לאפושי בטרחא וא"ש. אך בזה לבדו לא הונח לי משום דקשה עוד במ"ש א"כ התם ה"ט דדו"ה קופות שריא וכו' ולמה בלשון א' לא האריך לומר כן רק בקיצור ודלמא שאני התם מפני ביטול בהמ"ד ובלשון ב' האריך יותר לכך נראה דהכוונה של המשנה אבל לא בשבת יהי' כפי המובן מפשוטו דבשבת אסור לגמרי ומ"מ א"ש קושיות המרש"א די"ל דים חילוק בדבר כך דלענין דבר לאסור לגמרי בזה מסתבר יותר להחמיר בשבת מביו"ט דשבת חמור הוא אבל יו"ט קיל הוא ויש להחמיר בשבת יותר אבל בדבר המותר בשניהם רק לעשות הדבר דרך שינוי שלא יהי' כעובדא דחול בזה ראוי להקל בשבת יותר דחמיר ולא אתי לזלזולי בי' לכך מותר לעשותו כך אבל ביו"ט דקיל ואתי לזלזולי בי' בזה ראוי להחמיר לעשותו דרך שנוי. ויש להסביר הדבר יותר דיש שני ענינים שבות יש שבות דהוא אסור מצד עצמו דאם נתיר אותו יבא לעשות בזה גם מלאכה של תורה כמ"ש בש"ס ופוסקים בכמה דוכתא דמתוך שאדם בהול על ממונו אם שרייה לי' אתי למעבד מלאכה דאורייתא ולחד דעה אמרינן להיפוך עכ"פ יש שבות דאסור דאם נתיר לו יעשה איסור תורה בזה ויש שבות דהוא אסור רק מכח דאסור לזלזולי בגוף הענין ויקל בכמה ענינים אחרים ולכך ה"כ בזה שבות זה שאסרו בשבת מלהשיל אותם אף דרך ארובה זה נאסר מכח דאם נתיר לו מכח דאדם בהול על ממונו יעשה בזה איסור תורה כמי להצילם והוי בזה חשש עצמו ודאי חשש כזה ראוי להחמיר בשבת יותר (ועיימש"ל בסוגיא דף ל"ז ע"א ייע"ש) דאם יעשה בשבת יעשה איסור סקילה משא"כ ביו"ט דהוי רק לאו בעלמא ולכך אין לילך בתר איפכא לומר דביו"ט דקיל ראוי להחמיר יותר רק בשבת נחמיר יותר כיון דאיסורו חמור אבל במה שמותר בשניהם רק להצריך לעשות דרך שנוי א"כ כיון דגוף הדבר מותר בשניהם בע"כ לא גזרו בזה שיבא בזה לאיסור תורה בענין זה כיון דהתירו אותו רק מה שהצריכו דרך שנוי היינו רק שלא יהי' כעובדא דחול ואז יקל בעיניו גוף היום יו"ט ושבת ויהי' נקל בעיניו גוף היום ויבא לזלזל בהם בכמה ענינים בזה בחשש זלזול היום דהיום יהי' נקל בעיניו ראוי להחמיר ביו"ט מכח דקיל הוא ואתי לזלזולי בי' יותר משא"כ בשבת דחמור ולא אתי לזלזולי בי' כ"כ ולכך א"ש דהנה בעיות הש"ס עד כמה הוי עד כמה יהי' דיצטרך דרך ארובה ופשיט לי' ר"י דעד דו"ה קופות ל"ב דרך ארובה ולכך פשיט לי' מהתם ולכך דוחה הש"ס כך דמדבריו משמע דדו"ה מותר אף בקופה ודרך פתח ומכ"ש דרך ארובה דמותר ולכך דוחה הש"ס תרוייהו חדא די"ל דאף דרך ארובה אסור דו"ה קופות דע"כ לא שרינן התם רק מפני בטול בהמ"ד אבל כאן דליכא ביטול בהמ"ד אסור אף דו"ה קופות מכ"ש יותר מדו"ה דאסור לגמרי אף דרך ארובה ובזה ל"ה עצי למימר חילוק זה דשבת חמור ולא אתי לזלזולי דלענין לאסור לגמרי ראוי להחמיר בשבת יותר כדמוכח ממשנתינו דאמר אבל לא בשבת ולכך אמר רק הטעם מכח ביטול בהמ"ד ואח"כ אמר א"כ אף לו יהא דמותר דו"ה קופות ויותר דרך ארובה או במעט פירות דודאי מותר דרך ארובה מה דמשמע מדבריך דדו"ה קופות מותר אף דרך קופה ודרך פתח וא"צ דרך ארובה ז"א דהתם ה"ט דדו"ה קופות שריא דרך קופה ופתח ולכך אמר כאן הך לשנא דכאן בא לחלק בין בקופה ודרך פתח ובין דרך ארובה ולכך אמר התם ה"ט דדו"ה קופות שריא דרך פתח וליטול בקופה מכח דשבת חמור ולא אתי לזלזולי בי' לכך א"צ שנוי מעובדא דחול אבל ביו"ט דקיל ואתי לזלזולי לכך כלל וכלל לא בקופה ודרך פתח רק דרך ארובה אף מעט דמעט ובזה לק"מ קושיות המרש"א ממ"ש אבל לא בשבת דהתם לאסור לגמרי ראוי להחמיר בשבת יותר אבל באם לשנות מעובדא דחול ראוי להחמיר ביו"ט יותר וכמו שבמביא פירות החמירו בזה יותר ביו"ט כמ"ש התוס' שם, רק דהם כתבו טעם אחר אך י"ל דה"ט כמ"ש כאן מכח דיו"ט קיל ואתי לזלזולי בי'. זה כראה פי' הסוגיא על נכון דלשון א' מדבר ממה שמשמע מדבריו דדרך ארובה מותר הרבה ודוחה די"ל דאסור הרבה דרך ארובה ולשון ב' הוי דאף מעט אסור ע"י קופה ופתח רק דרך ארובה וא"ש ודו"ק היטב בזה:

תוכן העניינים

בגדי יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה