אור ברסלב

בגדי יום טוב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

דף ח.

דף ז:

גמרא א"ה מה איריא ספק אפי' ודאי כמי. כבר ידוע דלשון הסוגיא תמוה מאוד כמו שהקשו התוס' דמה אא"ב שייך כאן ולפענ"ד נראה ליישב והוא דהנה הב"י בה' ציצית הביא דעת רבינו ירוחם דמה דאמרינן אפשר לקיים שתיהן לאו דוקא אם עכשיו אפשר לקיים שתיהן רק אם אפשר לקיים בשום זמן נחשב אפשר לקיים אף דעתה א"א לקיים דרך היתר ייע"ש ולפ"ז נראה דזה כלל אמת מ"ש התוס' דאפר כירה ודקר נעוץ לא שכיח אבל דר"י מלא קופתו עפר שכיח ולפ"ז הנה זה ידוע בכל התורה אזלינן בתר רובא ולפ"ז מה דס"ל לר"י באם אפשר להתקיים בשום צד נקרא אפשר היינו אם ע"ד הרוב שכיח הוא לקיימו דרך היתר אז כיון דהרוב אפשר לקיימו דרך היתר אף אם על צד המיעוט אירע שאי אפשר לקיימו לא נחשב א"א לקיימו דאנן בתר הרוב אזלינן אבל אם עפ"י הרוב א"א לקיימו דרך היתר נהי ע"צ המיעוט אפשר לקיימו דרך היתר לא נחשב בכלל אפשר לקיימו רק הוי כא"א לקיימו ודוחה, ועוד נקדים דאף ר"י לא אמר רק אם אין החסרון בזמן רק מבחוץ כגון דהיום ג"כ אפשר לקיימו דרך היתר רק דליכא ההיתר לפנינו בזה כיון דעכ"פ ישנו להיתר בעולם וישנו בהיתר אצל אחרים כיון דכעת לא ניתן עשה זו לדחות אצל אחרים לכך אינו דוחה כלל אף דלזה לא אפשר לי' אבל באם היום א"א דרך היתר כלל רק דרך איסור א"כ כיון דהיום אין ההיתר בעולם לשום אדם לא נחשב אפשר דרך היתר דהיום ל"ה היתר לשום אדם ונחשב כלא אפשר ודוחה לל"ת (ושוב הוגד לי שהרשב"א כתב כן בסוגיות הש"ס דפסחים גבי אחרישה לא לחייב ליישב קושיות התוס' שם ייע"ש רק שהרשב"א כתב כן לדרכו ותה"ל שנתכוונתי לדבריו ואף לדעת רבינו ירוחם אפשר לומר כן) ומעתה א"ש הכל דכוונת הש"ס כך דבלי רב יהודא ה"א דמלא קופתו עפר בטל לי' לגבי קרקע והוי כקרקע ויש בו איסור תורה של חפירה א"כ כיון דבזה א"א לכסות ואפר כירה ודקר נעוץ ל"ש א"כ נחשב כסוי ביו"ט כא"א לקיים שתיהן דעכ"פ היום הזה ביו"ט א"א דרך היתר לכסות דההיתר ל"ש ולכך מיירי הברייתא בל"ל אפר כירה ודקר נעוץ ומ"מ ודאי עשה דוחה ל"ת וס"ל דיו"ט ל"ה עשה ול"ת כסברת כמה אמוראים וס"ל דבזה ל"ב בעידנא ודוחה שפיר כמש"ל די"ל דכסוי הוי עשה דרבים ול"ב בעידנא גם י"ל דודאי מותר לשחוט לכתחלה מכח שמחת יו"ט ואז הוי שני עשה ולכ"ע דוחה לל"ת ועשה וכמש"ל בק"א סי' תצ"ח בישוב דעת הט"ז שכ"כ יעיש וכיון דזה ל"ש אפר וכו' הוי לא אפשר היום וכסוי דוחה ובספק אינו דוחה אבל לר"י דס"ל דהוי מוכן לכל צרכיו ואינו בטל א"כ זה שכיח הוא וכיון דשכיח ואפשר היום דרך היתר נקרא אפשר לקיים דרך היתר שניהם ושוב אף דל"ל אין עשה דוחה ל"ת וא"כ קשה אי בל"ל מה איריא ספק אפי' ודאי כמי וא"ש ודו"ק. ועוד הי' כראה לומר בדרך הנ"ל והוא דהנה דעת רבינו ירוחם הוא תמוה לכאורה ממס' שבת גבי מה דמשני דליכא אחר כמו שהקשה הרב הגאון מלובלין מוה' עזריאל זללה"ה ועוד מכמה סוגיות ועיין בחבורי לא"ח סי' י"א מ"ש בזה וכעת כראה דא"ש הכל ויתיישבו בזה כל הסוגיות ונראה דמסוגיא זו הוציא ר"י זה הדין. והוא דהנה קשה במה דמשני הש"ס שם ודאי כי קעביד כתישה אתי עשה ודחי ל"ת וכו' משמע מהסוגיא דעכ"פ לכתחלה ודאי אסור אף בודאי לכחוש לעבור העשה רק אם בדעבד יעשה כן ל"ח דאתי עשה ודחי ל"ת אבל לכתחלה אסור וקשה אם לפי הך ס"ד אתי עשה ודחי נימא כפשוטו דיעשה כתישה וידחה ומכאן הוציא ר"י דינו והוא דודאי מן התורה כל שכעת א"א לקיים שתיהן עשה דוחה ל"ת ואזלינן בתר השתא רק מדרבנן גזרו כיון דאם באמת השתא אפשר לקיים שתיהן מן התורה לא דחי גזרו רבנן אף באפשר לקיים שתיהן בשום צד אטו היכי דאפשר לקיימו השתא ולכך א"ש מה דפריך הש"ס גבי בשר ערלתו אפי' במקום בהרת יקוץ וכו' ופריך הש"ס אי איכא אחר לעביד אחר דהתם אדאורייתא פריך ומן התורה שפיר דוחה בכל ענין אבל מדרבנן לא דחי ולכך ה"נ מדרבנן עכ"פ כיון דאם הי' לו עפר מוכן ממש הי' אפשר דרך היתר שוב מדרבנן לא דחה לל"ת לכך קאמר דעכ"פ ל"ח שמא יעשה כתישה דאם יעשה ג"כ ליכא איסור תורה דמן התורה דוחה, ולפ"ז א"ש קושיות הש"ס אי הכי דבלי דברי ר"י הוי א"ש דהוי ס"ל דאפר כירה ודקר נעוץ ל"ה מוכן לכל מילי רק למצות כסוי לבד מכח דמצות כסוי דוחה את האיסור אבל לתשמיש רשות אף הם הוי מוקצה ושל ר"י ג"כ אסור ולכך נהי דאיסור של האפר ודקר נעוץ כיון שהוי רק מדרבנן אם נדחה מפני ודאי ראוי שיהי' נדחה אף מפני ספק תורה דספק תורה מן התורה וראוי שידחה דרבנן אך מ"מ הוי א"ש דהוי אפשר לתרץ בל"ל אפר כירה ודקר נעוץ ולא קשיא א"ה ודאי כמי די"ל דבודאי אתי עשה ודוחה ל"ת ול"ש לומר כיון דהוי אפשר לקיים שתיהן בשום פעם דזה ל"ש רק אם אפשר לקיים לפעמים שתיהן דרך היתר ממש אף מדרבנן אז גזרו חז"ל כיון דאפשר לקיים בשום פעם אטו היכי דאפשר ממש כעת אבל היכי דעכ"פ מדרבנן א"א לקיים בשום פעם בזמן הזה רק דרך דחי' ואיסור נהי דהוי באיסור דרבנן מ"מ שוב אם ליכא דרבנן עשה דוחה ל"ת של תורה ממ"נ אם כלך בתר דאורייתא הרי אף באפשר בשום פעם לקיים שתיהן עשה דוחה ל"ת אם השתא א"א דבתר השתא אזלינן ואם כלך בתר דרבנן מ"מ מדרבנן א"א בשום פעם לקיים דרך היתר רק דרך דחי' ואיסור א"כ ליכא חשש טעות לבעלמא היכי דאפשר לקיים שתיהן דהרי לפי השתא דרבנן אסרו בזה א"כ אף באפר כירה ודקר נעוץ אסור לשאר דברים של רשות ואין היתר רק מכח דחיית מצות כסוי והוי כלא אפשר תמיד ולא יטעו אטו היכי דאפשר לכך בזה ודאי עשה דוחה ל"ת לכך מיירי הברייתא בלית לי' אפר כירה ודקר נעוץ ובודאי דוחה עשה ל"ת ובספק לא דחי אבל לר"י דס"ל אם הכניס מלא קופתו עפר הוי מוכן לכל צרכיו והוי היתר ממש א"כ שוב לא דחה עשה ללית מדרבנן כיון דאפשר לקיים שתיהן בשום פעם ע"י עפר מוכן וא"כ קשה אי בל"ל מה איריא ספק אפי' ודאי כמי וא"ש. ודו"ק היטב וזה סיוע גדולה לדעת ר"י הנ"ל ובהקדמה ראשונה שכתבנו אם היום א"א לקיים שתיהן אף לרבינו ירוחם נחשב א"א וא"ש והבן ודו"ק:

תוכן העניינים

בגדי יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה