אור ברסלב
באש ובמים שיטת ליקוטי הלכות

באש ובמים

שיטת ליקוטי הלכות

קביעת תאריכים לדרשות

הצעד הראשון בהבנת שיטת מוהרנ"ת הוא לתפוס את משמעות דברי רבינו שאמר: "שצריך לקשר את לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת" (ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' לד א')נקודה זו היא הנשמה האלוקית הנמצאת בקרבינו ושדרכה אנו מסוגלים להתקשר עם הקב"ה מה שעלינו להבין היא שנקודת קשר זו משתנה כל הזמן עם שינוי המצב בו אנו נמצאים יום יום, ורגע רגע בימי חיינו

התורה בעצמה נקראת "נקודה", הנכללת באות "יוד", המרמזת לחכמה (כי יוד ע"ש החכמה נאמר כידוע), שהיא שורש כל הבריאה (כי כולם ב'חכמה' עשית), נמצא שהתורה היא המקור לכל הנקודות הנמצאות בכל אדם בכל רגע מכיון שהתורה היא ה'תכנית' שעל פיה ברא הקב"ה את עולמו (כמובא בזהר: איסתכל באורייתא וברא עלמא), עפ"ז הדבר פשוט הוא שנוכל למצוא בתורה את המשמעות הפנימית לכל מה שעובר עלינו

גישה זו לתורה חוזרת שוב ושוב בתורות רבינו כל פעם שמקורביו באו אליו, היה שואל אותם "מה החדשות?" מיד שרבינו שמע את החדשות, אם מהנעשה באזור הקרוב ואם מהעולם הרחב, הוא היה מגלה תורה המרמזת לכל ההתרחשויות תורותיו, סיפוריו ושיחותיו מעידים כולם לגודל רום השגותיו של רבינו להראות איך שהתורה כוללת את כל מה שמתרחש בעולם וכן לא פעם שילב בתורתו דברים שהתרחשו אצל אנשיו ומשפחתו

על דרך זה ראה מוהרנ"ת את כל האירועים בחייו ובעולם סביבו באספקלריא של תורה בזמנים טובים כמו בזמנים רעים, אם בשמחה או באבל, בזמן הדפסת הספרים, בזמן שסבל רדיפות ובכל פעילות אחרת, תמיד מצא מוהרנ"ת דרך לגלות את משמעותם של ההתרחשויות ע"י שקישר אותם והאירם באורה של התורה של

למשל, כשיצא הקול בקרב קהילות ישראל שמשיח יבוא בשנת ת"ר, לא הצטרף מוהרנ"ת למחשבי הקיצים (ראה פרק מב)הוא הביע את דעתו זו במאמר שחיבר בסביבות ראש השנה ת"ר(הלכות מתנה, ה') רואים בברור איך מוהרנ"ת הביט על המצב בסעיף ל"ג מוסבר על חישוב הקץ ועל הכאב והיסורים הנגרמים ע"י נביאי שקר המכניסים בעם תקוות וציפיות שוא מוהרנ"ת מצביע איך ניתן לשאוב מידיעותינו בתורה בכדי לראות כל דבר בראיה הנכונה, ולהציב כל דבר על מקומו הנכון

אחד המפתחות לכך שמוהרנ"ת ראה את אירועי חייו בתורה הק' נמצא בהסברו וע קוראים כל שבוע פרשה אחרת הסיבה היא שהתורה היא כאמור התכנית לכל הבריאה, והבריאה מתחדשת תמיד כל פרשה משקפת יצירה ומצב חדש הפרשה בעצמה מחולקת לשבעה חלקים, המשקפים את שבעה ימי השבוע, שכל יום שונה מחבירו מכיון שהכל נמצא בתורה, עי"כ שנחזור על פרשת השבוע ונקשר אותה למצבנו האישי, נוכל תמיד לשאוב את החיות הנמצאת בתורה לתוך חיינו הפרטיים (ליקוטי הלכות, נשיאת כפים ה' כז)

בכדי לקחת לעצמנו משל איך נהג מוהרנ"ת כן בחייו הפרטיים, הבה נבדוק הלאה את ההלכה הנ"ל, מתנה ה', המבוססת על ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' כ"ב אחת הדרשו"ת שמוהרנ"ת בעצמו סימנה בתאריך (ר"ה ת"ר), היא מתחילה בנתינת הסבר למושגים הקשורים לר"ה בהמשך יש שיחה על יו"כ וסוכות, כלומר מוהרנ"ת קישר את מושגי יו"כ וסוכות לרעיונותיו על ר"ה איך עשה כן? הוא ל אז תורה בליקוטי מוהר"ן כל עוד שהתרכז על אותה תורה הוא ראה כל דבר לאורה ובמושגיה של התורה הזו כשהגיע יו"כ, רעיונותיו על יום כיפור היו מבוססים על אותה תורה, וכך גם בנוגע לסוכות

הדרשה הנדונה היא ארוכה לי-שישים עמודים בעלי טור כפול, עם כשמונים סעיפים מובן מאליו שמוהרנ"ת חי בהארה מיוחדת עם התורה כ"ב בליקוטי מוהר"ן במשך תקופה, והמשיך בכתיבת דרשתו לאחר סוכות תוך כדי הדרשה אנו מוצאים שמוהרנ"ת מזכיר כמעט כל פרשת שבוע שמופיעה בתקופה זו של השנה מתחילת בראשית והלאה, הוא בר על הבריאה, על נח, על אברהם, על הפיכת סדום, יצחק יעקב, עשיו, לבן, יוסף ואחיו, והכל לפי סדר האירועים מוהרנ"ת מקדיש אז כ-14 עמודים לסיפור הלכות ומנהגי חנוכה, שתמיד היא מזדמנת בסוף חומש בראשית כל השיחה מבוססת על אותה תורה, ליקוטי מוהר"ן כ"ב, וקשורה להלכות מתנה זה מראה לנו איך שמוהרנ"ת השתדל כל שבוע לראות מה נמצא בפרשה הנוגע לו בעצמו ואיך זה יוכל לכוון אותו בחייו כרצון הבורא

ניתן להתבונן בדרשותיו האחרות לאור הנ"ל, ועי"כ לפתח תמונה כללית של חייו מכיון שכל דרשותיו מספקים הבנה להתרחשויות שאירעו בזמן כתיבתן אם נניח שמוהרנ"ת הכליל את נסיונותיו בתוך הדרשות, נוכל לראות כמה זמן לקח לו לחבר כל אחת מהן, ומה קרה אז בחייו הפרטיים ובסביבתו בכדי להדגים את זה נתחיל מתקופת ימי תלאותיו

מוהרנ"ת כותב בליקוטי הלכות שהתחיל לכתוב (את הלכות דגים ה') אחרי שברח מברסלב לטשערין בטבת תקצ"ה (ראה פרק לה), הוא גם כותב שהתחיל ריבית ה' בזמן שגורש מברסלב לנמירוב בסתיו תקצה-ו' פרשיות השבוע והחגים שמטבת תקצ"ה עד חשון תקצ"ו-פורים, פסח, ספירת העומר, שבועות, שלושת השבועות ותשעה באב-כולם באים לידי ביטוי בדרשו"ת מהלכות דגים ה' ועד ריבית ה', שברים גם על מחלוקת ורדיפה (ישנן כמה דרשו"ת ד' במחזור זה לטעמים שניתנו לעיל)

אם נעקוב אחרי כל דרשו"ת ה' מאמצע יורה דעה ועד סוף חושן משפט, נוכל לבנות מעין בנין משורטט (פזל) של חיי מוהרנ"ת עד שנת תר"ב כמעט כל דרשה ה' וכן כמה דרשו"ת ד' יכולים להתאים עם איזה הערה באחד המכתבים בעלים לתרופה, ממנה ניתן לראות מתי נכתבה אותה דרשה, ניתן אז להמשיך לדרשו"ת המאוחרות יותר ב"אורח חיים" ולעקוב אחרי חייו עד הסתלקותו בתר"ה

כמו כן ניתן אז לחזור גם למחזור ד', ולפי אותה שיטה, לקשר אותה עם חיי מוהרנ"ת לפני תחילת ימי התלאות מוהרנ"ת בעצמו אומר שהוא חיבר הלכות במשך נסיעתו לארץ ישראל, אפשר לראות את געגועי מוהרנ"ת לארץ ישראל ואת שמחתו כשהגיע לצידון, באורח חיים ברכת הריח ד' מג (ראה פרקים כח, כט)במחזור זה, ג', מרבה לדבר מוהרנ"ת על התגלות הדפוס וערכו הרב לאפשר הפצת ספרי קודש באופן נרחב יותר (ראה יין נסך ג' ד'-יג, וקידושין ג' כא כבדרשו"ת אלו נכתבו בשנים שקודם נסיעתו לארץ ישראל כשהפעיל דפוס בביתו

למרות הקשיים הנוראים שעו בפניו כשניסה להפעיל את הדפוס ולממן את הדפסת ספרי רבינו לא נתן מוהרנ"ת לייאוש להשתלט עליו באם לא עלה בידו להדפיס הוא היה אומר: "תן לי כיסופין להדפיס, עד שבסוף אוכל לעשו"ת כן" נראה שזה משתקף באחת הדרשו"ת הנפלאות ביותר על מושג הרצון (ערב, ג')דרשה זו אף מוזכרת בפסח ט', שנכתבה כפי שכתוב בהקדמה לה, בתקפ"ד, זו השנה שהדפוס של מוהרנ"ת נסגר ע"י הממשלה והוא היה בסכנה גדולה כפי שראינו פרק לא, הדפוס נחתם בין פורים לפסח! וכן לפי חשבוננו, הרי שערב ג' נכתב בערך בשנת תקע"ז-ח בעת שלבו של מוהרנ"ת בער בקרבו להפעיל את הדפוס, למען יזכה להוציא ספרי רבינו לאור ערב ג' מראה איך שמוהרנ"ת השלים עם העובדה שלא יוכל להדפיס אז הוא לא הפסיק מלכסוף לעשו"ת כן עד ששוב נתאפשר לו זאת

למרות שניתן להשתמש בשיטה זו לבנות תמונת חייו של מוהרנ"ת רשותיו, זו לא היתה כמובן כוונת יצירתו הגדולה ליקוטי הלכות מוהרנ"ת כתב את דרשותיו על מנת לעורר את עם ישראל החושבים על תכליתם ואגב יש לנו הדרכה מעשית להגשמה עצמית מה שניתן ללמוד מניתוח זה של שיטת ליקוטי הלכות הוא שגם אנו יכולים ליישם את התורה בחיינו לכל אחד מאיתנו יש את הכח לבנות את האישיות ולפתח את מערכת הקשר היחודית שלנו עם הקב"ה, זאת תתן לנו יציבות ושמחה לכל אורך החיים

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה