קביעת תאריכים לדרשות
פרט לכמה מקרים בודדים, לא ידוע לנו מתי כתב מוהרנ"ת את מאמריו, ובאיזה סדר כתבן דבר זה הוא מחקר בפני עצמו לנסות לקבוע תאריך לכל מאמר ולקשר בין תוכן רעיונותיו לבין פעילויותיו השונות בתקופות שונות בחייו כנסיון בעלמא אנו מציגים כמה השערות איך נוצר הספר ליקוטי הלכות
כנזכר לעיל, היה למוהרנ"ת סדר לימוד נפרד בשולחן ערוך עבור כתיבת מאמריו בזמן שהיה לו כל נושא לפי סדר, היה כותב עליו שיחה או דרשה נתון לתנאים הנ"ל, ואח"כ היה ממשיך לנושא הבא לאחר שהיה מסיים את כל השלחן ערוך, היה מתחיל מחדש
אצל חסידי ברסלב ישנה מסורת שמוהרנ"ת עבר כך על כל השלחן ערוך שמונה פעמים ישנן גם דעות שכשמוהרנ"ת ל את הש"ע בפעם הראשונה, הוא כתב אז את כל ההלכות הנקראות "הלכה א" בכל נושא, וכשל את השו"ע בפעם השניה הוא כתב את כל הלכות שנקראת "הלכה ב", בפעם השלישית "הלכה ג" וכן הלאה (נוה צדיקים עמ' פח) להלן נבדוק את הדעות הללו ונתבונן עד כמה ניתן ליישב אותם עם ההוכחות שיש בידינו
יש לציין שנאבדו כמה רשותיו ליקוטי הלכות יורה דעה, כרך כ', מהלכות טריפות ועד הלכות דגים הוחרמו בשנות תלאותיו של מוהרנ"ת ולא הוחזרו (ראה פרק לה)בנוסף על כך, רבי נחמן מטולטשין שערך את הליקוטי הלכות לפני שהביאו לדפוס כותב לפני הלכות נפילת אפיים ד':
"הלכות נפילת אפים הלכה ג', לא מצאנו באמתחת כתביו הק' ולא נודע לנו אם ביארה בפעם הג' גם כן, אך נאבדה בעוונותינו הרבים כמו שכמה וכמה הלכות נאבדו
עוד כתבים של מוהרנ"ת נאבדו בתקופה שלאחר הסתלקותו (ראה נוה צדיקים עמ' צו)
אנו מוצאים עד לחמש דרשות, על כל נושא בשלושת החלקים האחרונים של השלחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט בחלק הראשון, אורח חיים, אמנם אנו מוצאים כמה הלכות עם חמש דרשות, אחרים עם שש או שבע, בעוד שלהלכות פסח ישנן תשע דרשות
כמה מההלכות הראשונות נכתבו עוד בחיי רבינו, וניתן להכירן ע"י ההוספה לשמו של רבינו 'נ"י', בעוד שלאחר הסתלקותו התייחס אליו כ'רבינו ז"ל' ברוב הדרשו"ת "א" אנו מוצאים 'רבינו נ"י', אולם בכל זאת אנו מוצאים גם 'רבינו ז"ל' בכמה מהם, היינו שהם נכתבו לאחר הסתלקותו מצד שני, גם בהרבה הלכות "ב" מוצאים 'רבינו נ"י', וכזאת חוזר על עצמו גם באחת רשו"ת "ג" (ראה בשר שנתעלם מן העין ג', למרות שזה נתון לספק)
לכן אי אפשר להניח שכל דרשו"ת "א", נכתבו עוד בחיי רבינו, וגם לא שכל פעם שמוהרנ"ת חזר על השלחן ערוך הוא כתב דרשה על הנושא ואם כן איך אפשר ליישב עובדות אלה עם המסורת הנ"ל שמוהרנ"ת חזר שמונה פעמים על השלחן ערוך בכתיבת ההלכות? וע ישנן שבע דרשו"ת על כמה נושאים בעוד שישנן רק חמש בלבד על אחרות? בנסיון לתרץ קושיות אלו, אנו מציעים את ההשערה הבאה:
ובכן, היה זה אחרי חנוכה תקס"ד רבינו צוה אז למוהרנ"ת ללמוד שולחן ערוך היה עליו ללמוד בקצב כזה שיאפשר לו לסיים את כל השלחן ערוך תוך שנה אחת אולם, מוהרנ"ת השלים רק המחצית המיוחלת באותה שנה: כל אורח חיים ורוב יורה דעה השאר ארך לו זמן של עוד כמה שנים (ראה חיי מוהר"ן תל"ה)שנה אחרי כן, בחורף תקס"ה, צוה רבינו למוהרנ"ת שיתחיל לכתוב את חידושיו (ראה ימי מוהרנ"ת סי' ד'-ה')ברור שמוהרנ"ת לא סיים את כל הש"ע לפני שהתחיל לכתוב
מוהרנ"ת היה שנתיים במאהליב אצל חותנו (ראה פרקים יג-טז)במשך תקופה זו היה לו זמן מספיק לעשו"ת התחלה משמעותית בכתיבת חידושיו אולם, בשלושת השנים האחרונות של חיי רבינו, עסק מוהרנ"ת זמן רב בכתיבת והעתקת תורותיו של רבינו עצמו, כל זאת חוץ ממה שעסק בענינים אחרים בשביל רבינו וטיפול בעניניו הפרטיים ולכן לא נשאר לו הרבה זמן לעבוד על דרשותיו
לפיכך, ניתן להניח שמוהרנ"ת התחיל לכתוב הלכות רק על החלקים מהשלחן ערוך שאותם כבר סיים, ושהוא כתב מספר מוגבל של דרשו"ת על ההלכות שכבר עבר עליהם הוא חזר אז לתחילת הש"ע ושוב כתב דרשו"ת על אורח חיים זה מסביר גם וע ישנם יותר דרשו"ת על או"ח מאשר על כל חלק אחר בש"ע
* * *
השינוי בסגנון בין ההלכות הקודמות לבין אלו שנכתבו מאוחר יותר, נראה מיד לעין, אולם אם נתבונן בהלכות הקודמות נראה ביניהם שוני בסגנון ומבנה זה בולט במיוחד בכל דרשו"ת ה"א" על אורח חיים נראה שזו הוכחה נוספת שדרשו"ת ה"א" שכתב מוהרנ"ת כשהוא עדיין "ערך נסיונות" היו בעיקר על או"ח, עם כמה בודדים על הנושאים הראשונים ביורה דעה, אלה היו החלקים בש"ע שהספיק לסיים טרם התחיל לכתוב
בכמה דרשו"ת "א" בליקוטי הלכות, מביא מוהרנ"ת פירוש על אותה הלכה, המבוסס על כמה תורות מליקוטי מוהר"ן מתכונת זו, אמנם, נמצאת רק בחלק קטן רשו"ת "א"- רובם על אורח חיים(ולעיתים שתי תורות), ולמרות שמוהרנ"ת מזכיר לפעמים תורות אחרות באותה דרשה, מטרתו היא רק לתמוך ברעיון שאותו הוא מפתח, ולא להשתמש בהם כבסיס הדרשה כולה
ניתן לקשר את השינוי בגישתו של מוהרנ"ת עם העובדה שבראש השנה תקס"ח, שנתיים לאחר שהתחיל לכתוב, אמר רבינו תורה ס"א בליקוטי מוהר"ן ח"א, הגישה את הצורך שיהיה לאדם אמונה בעצמו ובחידושים שלו בזה עודד רבינו את מוהרנ"ת שיהיה לו יותר בטחון בחידושיו ומסתבר שזה משתקף בסגנונו החדש, המראה יותר בטחון ביכולתו לנתח את תורות רבינו ולהסבירן במושגים פשוטים
התבוננות בכל דרשו"ת ה"א" מגלה שמתוך מאה וארבעים מהן, כמעט שליש מבוססות רק על שתי תורות בליקוטי מוהר"ן ח"א, סי' י"ט, שנאמרה בשנת תקס"ד וסי' ס"ט שנאמרה בשנת תקס"ו מה שנראה לעין הוא שכל הדרשו"ת הנ"ל נכתבו בסדר מסוים, מכיון שמוהרנ"ת מזכיר הרבה פעמים דרשו"ת קודמות שנכתבו על אותה תורה בכל הדרשו"ת האלו מוהרנ"ת מתייחס לרבינו כ'רבינו נ"י'-משום שהם נכתבו עוד בחייו כמה דרשו"ת "ב" גם מסתדרים באותה צורה: בעוד שהן מבוססות על תורה י"ט, הן מזכירות דרשו"ת קודמות בהם נכתב 'רבינו נ"י' (ראה פרק טו)
בסתיו תקס"ז (1806) נסע מוהרנ"ת למאהליב נראה שבשנה זו הוא התחיל לכתוב את דרשותיו על תורה י"ט המבוססות על או"ח ויו"ד מוהרנ"ת לפי זריזותו הרבה, היה מסוגל להתקדם אז הרבה מאד, אולם בכל זאת לימוד השלחן ערוך דורש זמן נניח שמוהרנ"ת חזר עתה על הש"ע מההתחלה והתחיל להשלים את עבודתו הקודמת, וכתב דרשו"ת על נושאים שעד כה עוד לא התייחס אליהם כשהגיע לסוף יורה דעה הוא התחיל לכתוב על חושן משפט וביסס אותם על ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' ס"ט, הבר על ממון, קנאה וגזילה (ראה פרק כה) זה מביא אותנו לשנת תקס"ט
בשבת חנוכה של אותה שנה, אמר רבינו תורה ב' בליקוטי מוהר"ן תנינא אנו מוצאים שלש דרשו"ת המבוססות על תורה זו באורח חיים (אחת דרשה "א" ושתי דרשו"ת "ב") בכולן נכתב 'רבינו נ"י'
בשבת חנוכה של שנה הבאה תק"ע, פחות משנה לפני הסתלקותו של רבינו, הוא אמר תורה ז' בליקוטי מוהר"ן תנינא, אנו מוצאים כמה דרשו"ת ב' המבוססות על תורה זו, כולם נכתבו בחיי רבינו והם על חלק יורה דעה
תוך כדי שמוהרנ"ת היה באמצע החזרה הזאת על יורה דעה (בשר בחלב ב') נסתלק רבינו זה ידוע לנו מכיון שאנו מוצאים שתי דרשו"ת שנכתבו מאוחר יותר ביורה דעה (מלים ותלמוד תורה), המבוססות על אותה תורה, שם מוסיף מוהרנ"ת לשמו של רבינו "הריני כפרת משכבו" (הכ"מ), ביטוי בו נוהגים להשתמש כשמזכירים הורה ומורה בתוך השנה הראשונה לאחר פטירתם (ראה יורה דעה ר"מ ט', רמ"ב כ"ח)
ויש לנו סיוע ברור להנחה זו שרבינו נסתלק בין הל' בשר בחלב ב' לבין הל' מלים מהספר ביאור הליקוטים בסיום ביאורו על התורה קנ"ה, כותב ר' אברהם ב"ר נחמן: "בפטירת אדמו"ר ז"ל, בלילה האחרונה, חשב [מוהרנ"ת] כל הלילה הכתוב ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך וכו' 'כפי עו אז בחידושיו בהלכות בשר בחלב הל' ב'" מכל זה יש להסיק שמוהרנ"ת חזר על השלחן ערוך שלש פעמים לפחות במשך חיי רבינו על מנת לכתוב את הדרשו"ת הנ"ל, רובם קצרות, לא יותר מעמוד אחד או שניים בעת כתבו דרשו"ת קצרות יכול היה מוהרנ"ת לחזור בקלות על הש"ע פעם אחר פעם הדרשו"ת האחרונות הינם ארוכות יותר דרשו"ת הד' הן בדרך כלל ארוכות יותר מהג', בעוד שדרשו"ת הה' לפעמים מתארכות עד ארבעים עמודים ויותר נראה, כשהוא כתב באריכות כזו, קשה היה למוהרנ"ת לחזור על השלחן ערוך באותו קצב כמקודם במקום זה, הוא מתעכב על אותה נקודה שעליה כתב, עד שגמר את כל ההלכה, ורק אז היה מתקדם לקבוצת ההלכות הבאות
מכיון שמוהרנ"ת נסתלק באמצע כתיבת דרשה ז' על אורח חיים הלכות ראש חודש ז', ניתן להבין איך שהספיק לחזור על כל הש"ע שמונה פעמים בשביל דרשותיו, בהתאם למסורת של חסידי ברסלב על ענין זה
* * *
לאור הנ"ל, נוכל עתה להבהיר כמה נקודות נראה שבשעה שהתחיל מוהרנ"ת לכתוב, לא התכוון לחבר מאמר על כל הלכה והלכה כשקיבל התנוצצות על רעיון מסוים תוך כדי הלימוד, היה רושם אותו לפיכך הוא כתב כמה דרשו"ת א' כשחזר על הש"ע בפעם הראשונה במשך המחזור השני על הש"ע חיבר מוהרנ"ת עוד דרשו"ת א' בעוד שהתחיל לכתוב כמה דרשו"ת ב' על נושאים שכבר כתב עליהם בפעם הראשונה זו הסיבה וע כמה דרשו"ת א' כתובות בצורה שונה מאחרות, ווע כמה דרשו"ת ב' אכן כתובות בסגנון דומה לדרשו"ת א' זה גם נותן הסבר וע יש יותר דרשו"ת על או"ח מאשר על חלקים אחרים בשלחן ערוך
עודנו נשארים עם השאלה וע בכמה דרשו"ת א' מזכיר מוהרנ"ת 'רבינו נ"י' בעוד שבאחרות 'רבינו ז"ל'? ראינו שמוהרנ"ת כתב דרשו"ת א' וגם כמה דרשו"ת ב' במשך חיי רבינו
הצעתי היא שבשנים הראשונות לאחר הסתלקות רבינו, התחיל מוהרנ"ת לחזור על כל מה שכתב עד כה כשראה שנשארו נושאים בש"ע שטרם כתב עליהם, יתכן שמוהרנ"ת חזר עוד פעם על השלחן ערוך והפעם בכוונה להשלים את החסר עתה שכבר כתב על כל הש"ע כולו היה רוצה לחזור שוב להתחלה, והפעם היה כותב על פי מתכונת חדשה, שעליה נשוחח לקמן
כל פעם שמוהרנ"ת חזר על הש"ע ועל הליקוטי מוהר"ן בשביל לחדש חידושים, מסתבר שהשגותיו בתורות רבינו נתעלו ונתרוממו אצלו כמעין המתגבר יותר ויותר ואז כשצירף את חידושיו האחרונים עם הנסיון שרכש, הוא השכיל לפתח לעצמו דרך יחודית לכתוב על התורות הנוראות של רבינו בכדי להגיע לרגה זו, אמנם, היה עליו לחזק את יסודו ע"י שכתב על כל הש"ע כפי שכבר ראינו, לא תמיד כתב מאמר על כל נושא בכל פעם שחזר על הש"ע, לפיכך, אם מוהרנ"ת חזר על הש"ע שלוש פעמים לפני שהתחיל לכתוב את דרשותיו העיקריות, בנקל נוכל לראות איך שחזר שמונה פעמים על הש"ע בסך הכל, על אף שכתב רק חמש דרשו"ת על רוב הנושאים
את העובדה שיש שבע דרשו"ת על כמה נושאים הקשורים למועדי השנה למרות שמוהרנ"ת לא הספיק להגיע לנושאים אלה כשכתב את דרשו"ת הז', ניתן להבין לאור החובה ללמוד את ההלכות הקשורות לחג מסויים לפני בואו של החג (ראה מגילה לב א') יתכן מאד שבשעה שעשה כן, היו למוהרנ"ת הארות שלא היו קשורות לסדר הלימוד הרגיל שלו, ושהוא רשם אותן במקום, ואחר כך הרחיב רעיונות אלה לדרשה (עיין ראש חודש הלכה ו'
זה גם מסביר את העובדה שיש תשע דרשו"ת בהלכות פסח יתכן שמוהרנ"ת כתב יותר רשה אחת על אותו נושא באחת מחזרותיו על הש"ע פסח, ט', היא אחת הדרשו"ת בהן סימן מוהרנ"ת את התאריך: היא נכתבה בשנת תקפ"ד, כעשר שנים לפני שכתב את מחזור ה' על יורה דעה (ראה פרקים לד-מא, ימי התלאות), וכ-18 שנה לפני שהתחיל את מחזור ז' על או"ח(יש לציין כי פסח הלכה ח' מזכירה את ענין שביעי של פסח, וכן ענין ברית מילה ורפואה אפשר לומר שמוהרנ"ת כתב הלכה זאת בשנת תקס"ח, בעת שנולד בנו ר' יצחק, בעוד שחמיו רבי דוד צבי נמצא במצב חלוש מאד-ונפטר שבועות מספר לאחר מכן)יתכן שמוהרנ"ת לא הכליל דרשו"ת אלו בקונטרסים הכרוכים שלו כשהעביר אותם בפעם הראשונה לדפוס, ושהן לא נמצאו בין כתביו עד לאחר זמן, אז הוכנסו ע"י אלו שמצאו אותן אפשרות אחרת היא שהן נשלחו לכמה מתלמידיו, ואלה אבדו אותם ולא מצאו אותם עד לאחר זמן
* * *
ולסיום פרק זה עלי לציין, שכל ההשערות הללו, הן רק ממה שנראה לענ"ד, ונתונים לערעור היה קל בהרבה לסתור את המסורת המקובלת בעל פה אצל חסידי ברסלב ולהניח שמוהרנ"ת חזר על כל הש"ע רק שבע פעמים אבל לפי רוחו של מוהרנ"ת שנתן את כל הכבוד הראוי למסורות שקיבל, אין נכון לשנות מסורות שהועברו אלינו בנאמנות ור לדור