אור ברסלב
באש ובמים מבנה הספר

באש ובמים

מבנה הספר

התוכן

(חלק זה וכן שני החלקים הבאים, הדנים על מבנה הספר, תאריכי ההלכות ושיטת כתיבת הספר, דורשים מהקורא היכרות כל שהיא בספר)

למרות שרבינו צוה למוהרנ"ת שיחדש כל יום בתורה, מוהרנ"ת במידת האמת הצרופה שבו, הודה שלא תמיד היתה לו הארת המוחין כדי לחדש הוא התבטא שהיו זמנים שהיה צריך לסחוט איזה חידוש מהאצבע הקטנה (ראה פרק מה)

מוהרנ"ת היה כותב לעיתים קרובות ראשי פרקים למאמר לפני שחברו בהרבה הלכות נשמרו הראשי פרקים (למשל ריבית ה' ומתנה ה')נראה שהוא היה רושם את הרעיונות כפי שהם התנוצצו לו, ומאוחר יותר היה מפתח אותם ביתר הרחבה, אך לפעמים השאיר מוהרנ"ת את ראשי הפרקים כחלק מהמאמר מבלי לפענח אותם ולהרחיבם (למשל ברכות השחר ה' מט, פסח ט')לפעמים קרה שמשום מה לא עלה בידי מוהרנ"ת לסיים לכתוב את הדרשה, והוא מעיר: "לא נכתב בזמנו ונשכח" (ראה חלב ודם ב' ב')

יתכן גם שכשהגיע מוהרנ"ת לקבוצת הלכות ולא היה מוכן כל צרכו לחדש, או שנמנע מהכתיבה בגלל נסיבות חיצוניות, הוא קיים אז את עצת רבינו שלא לעצור ולהמתין, אלא היה מתקדם לקבוצה הבאה של הלכות, והיה מתחיל מחדש זאת הסיבה וע לנושאים מסויימים שבשלחן ערוך הנמצאים זה ליד זה, יש מספר שונה של דרשו"ת הכתובות עליהם לפיכך, בחושן משפט, שם נמצאים הלכות "מתנה", "אבידה ומציאה", "פריקה וטעינה", "הפקר ונכסי הגר" זו אחר זו, ישנן חמש דרשו"ת על מתנה, ארבע על פריקה וטעינה, החמישית נכללת בהלכות פריקה כדלקמן לפי השערתינו בנוגע לתאריך כתיבה של כל הלכה והלכה (ראה לקמן) מתנה ה' נכתבה בסתיו ת"ר (1839) מראש השנה עד סביבות חנוכה, ופריקה וטעינה ד' נכתבה מיד לאחר מכן בתחילת החורף ת"ר, בזמן שמוהרנ"ת היה בנסיעתו החורפית לטשערין וקרימנטשוק נראה מובן שבמשך מחזור אחד של לימודו את השלחן ערוך לא כתב מוהרנ"ת שיחה על הלכות פריקה וטעינה

בנוסף על כך, היו מקרים שמוהרנ"ת חיבר כמה נושאים בדרשה אחת נשיאת כפיים ה' פותחת בהלכות ברכת כהנים, אבל בסעיף י"ח מתחיל מוהרנ"ת להסביר את הלכות תחנון- הנושא הבא אחריו בשלחן ערוך אחרי שהוא מראה את הקשר שבין שני נושאים אלה והנושאים שהכניס בתחילת הדרשה, פונה לקבוצת הלכות הבאות בשולחן ערוך-הלכות הקשורות לקריאת התורה (ע"ש סעיף כג ובעוד כמה מקומות)

מראשית ועד סוף ליקוטי הלכות ישנם מקרים, שדרשה ה', לדוגמא, על נושא פלוני נמצאת מצורפת לדרשה ד' של קבוצת הלכות קודמת בפריקה וטעינה ד' אנו מוצאים (החל מסעיף ג'), פירוש על הלכות הפקר לפיכך, למרות שזו נכללת בפריקה וטעינה ד', היא גם מהוה דרשה ה' בהלכות הפקר היא הוכחה שהוא כבר כתב דרשו"ת על ההלכות האלו במשך חזרותיו הקודמות של השלחן ערוך מצד שני אנו מוצאים שציצית ו' מצורפת לנטילת ידים ד', המראה שבעוד שמוהרנ"ת כבר כתב חמש דרשו"ת על ציצית, הוא כתב רק שלש על נטילת ידים ברכות השחר ד' מצורפת לתפילין ו'-סימן שמוהרנ"ת כתב רק ארבע דרשו"ת על ברכות השחר, למרות שכבר כתב שש על תפילין

משמעותן של הדוגמאות הללו תתבהר לאור שיחתנו לקמן על קביעת תאריכים להלכות של מוהרנ"ת

אנו מוצאים כמה דרשו"ת קדומות (דרשו"ת מהמחזור הראשון-הנקרא 'הלכה א'', ומהמחזור השני- הנקרא 'הלכה ב', כדלהלן, לכל אחד מהנושאים השונים), שם משלב מוהרנ"ת כמה נושאים על פי רוב הדרשו"ת הקדומות מתייחסות להלכה אחת בלבד, רק בדרשותיו המאוחרות יותר משלב מוהרנ"ת הרבה נושאים הלכתיים ביחד באופן קבוע הוא מראה איך שהתורה היא כעין אריג אחד ענק ונפלא שבו כל מצוה היא נקודת קשר עם אל אחד

הרב אליהו חיים רוזין ז"ל היה אומר מה ששמע בשם מוהרנ"ת: "המשנה (מכות כג ב') אומרת: רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" והקשה מוהרנ"ת: כשאדם אוהב את מישהו, האם הוא נותן לו משא כבד או קל? והשיב: אדרבה, דווקא בגלל בגלל ריבוי המצוות שהקב"ה זכנו בהם, אזי יש לאדם הזדמנות לעשו"ת מצוה זו או אחרת אילו היו רק מעט מצוות, עלול להגיע זמן שהאדם מרגיש שאינו מסוגל לעשו"ת אף אחת מהן וכך היה עוזב אותן לגמרי אבל כשיש כל כך הרבה מצוות, המבחר הוא גדול מאד, ותמיד אפשר ללמוד תורה או להתפלל או לומר תהילים, ללבוש ציצית, להתכונן לקראת שבת או חג, לתת צדקה, לגמול חסד וכו', וזה החסד הגדול שעשה עמנו הקב"ה שהרבה לנו תורה ומצוות, ובאמת כל כולם הוא ענין אחד עם הרבה פרטים שמטרתם אחת היא, להתקרב לבורא ית'"

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה