התוכן
מוהרנ"ת מקיף בדרך כלל ענינים רבים ושונים בהלכה אחת, ומקשר אותם באופן נפלא ונעים, כאשר החוט השני ביניהם הוא חידושיו של רבינו באותה תורה עליה הוא כותב את ההלכה
יש והוא מקשר בין האבות הקדושים, הלכות חנוכה, דוד המלך וספר התהילים, עבודה זרה לעומת אמונה, הלכות צוואות ומצרנות, משיח, ואלול, לפעמים יותר מעשרה נושאים בהלכה אחת (כפי שאנו מוצאים, למשל, בהלכות מתנה, ה')הם מתקשרים ומתחברים באופן נפלא ע"פ תורת אמת
וזאת יש לציין כי מוהרנ"ת בבקיאותו וגאונותו המיוחדת כותב מתוך ההנחה שלקורא יש ידע בסיסי בתנ"ך, במושגי יסוד בהלכה ובתולדות עם ישראל אעפ"כ, למען האמת לא דרוש ידע מיוחד בתנ"ך, רש, גמרא, וכו' בכדי להפיק את התועלת מליקוטי הלכות מוהרנ"ת בלשונו הזהב והנעים מלהיב את הקורא בטוב טעם ודעת, בלשון משובבת לב, בשפה בהירה וברורה, גם אם אינו בקי בתורה אולם זה ברור שככל שהידע בספרי הקודש נרחב יותר, כך ניתן לעמוד על דבריו ביתר הרחבה וביתר עמקות, ולהבין יותר מה גנז מוהרנ"ת באוצרותיו הבלתי נדלים, שכל כמה שאדם שואב מהן הוא מוצא בהן טעם
על אף התווך הרחב של נושאים רבים בכל שיחה, ועל אף יציאתו מנושא לנושא בצורה חדה-הסגנון של מוהרנ"ת הוא פשוט וישר באופן מפליא, ובכל מקום שפותחים את הליקוטי הלכות ניתן להכנס מהר לתוך מהלך השיחה ולהרגיש כאילו מוהרנ"ת בר ומתכוון באופן ישיר אליו, גם אם הנושאים הם עמוקים וקשורים לתורת החסידות והקבלה גם יחד הוא משתמש בהשגות הגבוהות ביותר כדי לחזק ולעודד ולרומם כל אדם מישראל, יהיה באיזה מצב שהוא, לחתור לרגות גבוהות יותר ויותר, ובו בזמן לא ליפול מרגתו בה הוא נמצא על כן, ספר ליקוטי הלכות הוא בהישג ידיו גם של המתחיל כל עוד שהוא שולט בשפת לשון הקודש
(פעם הייתי מל בישיבה לבעלי תשובה לתי מנסיוני ביעוץ לתלמידים שיש גבול למידת החיזוק והעידוד שאפשר לתת לאדם ושיפעל את פעולתו הראויה: בשלב מסויים על האדם ליטול את היוזמה לידיו כל פעם שהרגשתי שהגעתי לאותה נקודה עם איזה תלמיד היייתי מציג לפניו את הליקוטי הלכות והצעתי לו לקחת אחד משמונת הכרכים, לפתוח אותו באיזה מקום שירצה ושיבחור איזה קטע שירצה לאחר שהיינו לוים ביחד אותו קטע הייתי שואל אותו: "האתה יכול להגיד שהקטע שאתה בחרת באקראי לא נכתב במיוחד בשבילך?" תמיד היה זה מכוון להפליא למה שהיה דרוש לאותו תלמיד תמיד! אני לא מכיר עוד ספר שניתן לנהוג עמו באופן זה)
אין להסיק מכך שליקוטי הלכות הוא טוב ומועיל למתחילים דוקא ליקוטי הלכות הוא ספר השייך ונצרך לכל סוגי האנשים מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין מחד גיסא הוא אמנם ספר טוב ומועיל לפשוטים ולמתחילים להדריכם בתחילת העבודה אולם מאידך גיסא הוא ספר נחוץ למביני ע, לגדולי מוח ומעמיקים, להרחיב ולהעשיר את השגותיהם בעבודת ה'
לא פעם מתחיל מוהרנ"ת עם פסוק פשוט מהתורה, ומגיע עמו בסוף הדרך-לאחר הרחבתו ממובאות וציטוטים מכל הספרות התורנית-לביאורים ורעיונות מעמיקים בתפקיד האדם עלי אדמות, בכל הזמנים והמצבים, ומעניק תשובות מעמיקות לשאלות מסובכות בני ימינו מוהרנ"ת מתייחס לנושאים החל מארץ ישראל, אמונה, טהרה, זמרה, תכונות האדם וטבעיותיו ועד הלכות קרבנות, בית המקדש, מסעי היהודים בבר, גלות בבל, אירועים מאוחרים יותר בתולדות ימי ישראל, וכו' וכו'
כן ניתן למצוא שם התייחסות לכל מאורעות האדם והתרחשויותיו בימי חייו, באבל ושמחה, מחלה ובריאות, דלות ועשירות הוא נותן הבנה מעמיקה יותר במשמעותו הפנימי הרוחני של החיים, וגם הדרכה מעשית איך ליישם את הרעיונות האלו בתוך חיי היום יום הלו ישים לב שישנם נושאים שמוהרנ"ת משוחח עליהם בקצרה, בעוד שבאחרים הוא מאריך מאד רבינו צוה למוהרנ"ת שיכתוב קצר ומתומצת אולם "כשתכתוב בענין אמונה ובענין צדיק-הרץ את עטך!" (שיח שרפי קודש א' קג)ובכל זאת, למרות מגוון הרחב של נושאים הנכללים בשיחה אחת, לעולם לא סוטה מוהרנ"ת לגמרי מנקודת ההלכה שעליה מבוסס מאמרו
* * *
ניתן ללמוד ליקוטי הלכות גם כפירוש על הליקוטי מוהר"ן, עליה מוסבת ההלכה (שיחות וסיפורים עמ' פח)מלבד הסיכום של התורה מליקוטי מוהר"ן שמוהרנ"ת מביא בתחילת כל הלכה, תוך כדי ההלכה הוא חוזר כל פעם לתורה, בהוספות מילים, כאשר לא פעם הוא מנסחה מחדש כל זה מספק תוספת הבנה לתורות הקשות
מן הראוי להביא כאן את דברי ר' אברהם ב"ר נחמן בהקדמתו לספרו העמוק ביאור הליקוטים (פירוש על ליקוטי מוהר"ן בעומק העיון), בו הוא מאיר את עצם הדבר של ההבנה וההתעמקות בדברי רבינו, כפי שצוה רבינו "לעיין" בדבריו, שלכאורה היה נראה שזה שייך רק בלימוד הנגלה אבל בלימוד כזה אין בזה יותר מהפירוש הפשוט, וקושיא זו הטרידה אותו זמן רב, ורק ע"י עיונו בספרי מוהרנ"ת ודרכו בהבנת ופירוש תורת רבינו, נתחוורה לו הקושיא וכן כותב שם בהקדמה לביאור הליקוטים:
"והנה בימי נעורי חלפו ועברו אצלי כמה שנים שנפלאתי קצת בפירוש מילת העיון שהזכיר רבינו ז"ל לענין הלימוד שבספריו הקדושים כי בתורה שבנגלה, תלמוד בבלי וירושלמי, גם אם נמצא בהם לימוד פשוט, נמצא בכל זאת לימוד העיון אשר הלוים ישימו עיניהם לעיין ולהעמיק יותר בפלפולים שונים, אבל בלימוד כזה לכאורה לא נמצא כלל יותר מפירוש הפשוט אבל בהמשך הזמן מידי שוקדי על דלתי ספרי מורנ"ת אשר עליו סמך רבינו ז"ל את ידיו, למלא אותו ברוח אלקים לקום ולדרוש בדבריו הקדושים, עד שגם כל דרשותיו כנים ואמתיים ראה ראיתי שבאמצעות הדרש, חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רבינו ז"ל, גם בפשיטות, ומוסיף בהם ברמז ודרוש אשר ידרוש בהם בעושר דברי רבינו ז"ל ממקומות אחרים בתורה שבכתב ושבעל פה ומצא פירושים נחים בקצת מאמרי רבינו ז"ל והם מובלעים ומובללים באמצעות דרושיו"
ולעומת הכח העיוני שהשקיע בתורות רבינו, הרי ששיחותיו סביב התורה מסייעים בידינו להבין את המשמעות ואת השייכות של תורות רבינו במושגים יותר מעשיים
תורה רס"ו בליקוטי מוהר"ן, למשל, נאמרה ע"י רבינו סמוך לכניסתו לברסלב (שיח שרפי קודש א' רעט)שם ובר על סיבת מיתת בהמות ממגיפות, ממצות סוכה וקבלת התורה תורה זו אינה ארוכה במיוחד וגם לא קשה במיוחד
אעפ"כ כתב מוהרנ"ת שש הלכות נפרדות על תורה זו כשלוים את התורה ואח"כ את ששת ההלכות, ניתן להבחין שכל מאמר סובב סביב נקודה שונה בתורה בנוסף על כך, כל מאמר נותן מבט חדש לקטע שעליו הוא מבוסס שניים מתוך ששת המאמרים הנ"ל, הם בעצם על אותו נושא: מעקה ושמירת הנפש א' וב', אולם כל אחת נותנת מבט שונה לענין הנדון