פרק מח - בנסוע הארון...הישר לרבינו! · מסירות נפש לטבילת מקוה
בשבת חנוכה האחרון-ימים ספורים לפני הסתלקותו מן העולם, התקבצו רבים מחסידי ברסלב אצל מוהרנ"ת בברסלב. האוירה היתה חגיגית, מבלי לחוש כלל מה עומד להתרחש- למרות שמוהרנ"ת היה חלוש מאד, הוא השתדל לא לשנות מסדרי עבודותיו הקדושות.
בשבת לפנות בוקר עברה השמועה בין תושבי העיר והאורחים, שבנין המקוה קרס כולו, כך שאי אפשר לטבול לכבוד שבת בבוקר. מאוחר יותר, כשהאיר היום התברר שהמקוה בעצמה עדיין שלימה ורק אחת מפינות הבנין התמוטטה.
מוהרנ"ת, למרות חולשתו הרבה, הלך לטבול. בדרך חזרה לא הפסיק להודות לה' שהצליח על אף הכל לטבול במקוה, באמרו שכבר היה מוכן לטבול בנהר בוג תחת הקרח. ומעוצם תנועותיו הקדושו"ת שעשה אז בהתלהבות גדול, היה נראה ברור שכבר היה מוכן ומזומן לכך כמו שאמר, לרוץ אל הנהר בזריזות עצומה ולדלג ולקפוץ אל תוך הקרח לטבול".