פרק מו - לא להתיאש! · התמוטטות גג הקלויז
באחד הימים שלאחר החנוכה, פרצה סופה עזה באומאן, רוחות סוערות נשבו במלוא עוזן, רוחות שבכוחן לפרק הרים ולשבר סלעים. היא פגעה בקלויז המתנוסס לתפארה באומאן, והגג שעליו קרס והתמוטט.
מוהרנ"ת הגיע לאומאן בעשרה בטבת (ינואר 1844), ומצא את החורבן שאירע בקלויז, מרכז הגג התמוטט ונשארו רק הצדדים.
מוהרנ"ת שיגר מיד אגרת לבנו ר' יצחק בו הוא מודיעו על אסון נפילת הגג:
"באתי לפה ביום ג' עשרה בטבת העבר ומצאתי הריסה בגג הביהמ"ד שלנו, שביום ה' שלפניו נפל הגג העליון שעל בית העליה... על ידי הרוחות והזוועות, והיה נס שלא נהרג ולא ניזק שום בריה. וגודל הצער והרעש והפחד שהיה לר' נפתלי וביתו בעת שנפל יוכל לשער, כמעט שיצא רוחם. ועתה עומד הביהמ"ד בלי גג העליון, רק הגג שמן הצדדים נשאר".