פרק מו - לא להתיאש! · את היסוד אי אפשר להחריב
מוהרנ"ת עמד אז לקראת סיום הלכה בנושא השמחה שהתחיל בתחילת החורף שעבר. הוא עודד את עצמו, וצירף זאת להלכה בצורה נפלאה:
"הס"א שהם העכו"ם והרשעים המתנגדים אל הקדושה מתעוררים בכל פעם לעקור ח"ו את הכל, שרוצים להרוס עד היסוד... ואע"פ שבעוה"ז התגברה הס"א והיכלי התמורות שהחריבו את בית המקדש ב' פעמים, אעפ"כ לשוא עמלם... כי לא החריבו רק הבנין שעל היסוד, שהם בחינת גג. כי כלל הבנין נגד היסוד הוא בחינת גג. וזה בחינת "מה לך אפוא כי עלית כולך לגגות?" (ישעיה כב א'), שהפסוק אומר מה לך אפוא, ומה אתה מתפאר כל כך כי עלית כולך לגגות? כי כל החורבן הוא רק שעלית כולך לגגות להחריב הבנין שעל היסוד שהוא בחינת גג. אבל יסוד הבנין שהוא עיקר הבנין אי אפשר לך להרוס לעולם!..."
"על כן כל אדם צריך לשמח עצמו בכל יום בזה, בהניסים והישועות של עבר והוה ועתיד... ועיקר השמחה על ידי התקוה שאנו מקווים על הבנין בית השלישי שלעתיד שיתקיים לעולם" (ליקוטי הלכות הודאה ו' סח-סט).