פרק מה - ליקוטי הלכות · לקשר המחשבה עם המעשה
מוהרנ"ת כותב לו אגב עוד דבורי הדרכה נפלאים:
"ועתה בני חזק ואמץ מאד לתפוס מחשבתך בכל מה דאפשר, להכניס מחשבתך בשעת המשא ומתן בעסק המו"מ, והכל בשמחה בלי כעס ועצבות ודאגות, ובלי רוח נכאה".
"ובשעת התפילה תכריח מחשבתך לקשרה אל הדיבור בקשר אמיץ וחזק, ולהתפלל אפילו במהירות, למהר, רק למלט מחשבתך ממחשבות חוץ".
"ואפילו כשפתאום גונבת עצמה המחשבה ופורחת למקום שפורחת, תתפוס אותה בעל כרחה כמו סוס באפסר ותכניס אותה לתוך דיבורי התפילה הק', ומכש"כ וכש"כ בשעת הלימוד שם בנקל יותר להכניס המחשבה בתוך הלימוד, כי הלא צריכים להבין מה שלומדים".
"ומה שנעשה עמך ממילא אל תסתכל על זה כלל כי העיקר לשמור ידיו מעשו"ת כל רע. וכבר דברנו וספרנו הרבה מגודל כוחו של הזקן דקדושה שהוא בעצמו אמר שאפילו אם היה עובר עבירה הגדולה שבתורה לא היה נופל כלל, והיה לאחריה איש כשר כבתחילה, רק אח"כ היה עושה תשובה" (עלים לתרופה תלג).