אור ברסלב
באש ובמים פרק מה - ליקוטי הלכות › המוח של רבינו והפה של מוהרנ"ת

באש ובמים

פרק מה - ליקוטי הלכות · המוח של רבינו והפה של מוהרנ"ת

לא לברוח מהישועה

ועוד מסופר (שם): "כשהיה ר' נחמן בעיר יאס, ובשבת בבוקר אחר הסעודה נהיה צמא לשתות. ונכנס אל הרב ונתן לו הרב שלום, ושאל אותו מאין הוא בא, ונתיירא לומר 'מברסלב', ואמר לו 'מטולטשין'. וישאל אותו היכן היא, ואמר לו: סמוך לברסלב. ויאמר לו הרב: אפשר קענט איר נתל'ע א ברסלבר חסיד? (אולי מכירים אתם את נתל'ע חסיד ברסלב?), והבין ר' נחמן שאינו מתנגד. וסיפר לו שנוסע ממנו והוא תלמידו. וסיפר הרב מאיפוא הוא יודע ממוהרנ"ת-שאביו היה רב בלמברג והוא היה עדיין אברך, ורביז"ל נתאכסן לא רחוק מביתם, והיה רגיל לכנוס אצל רבינו זצוק"ל ורבינו לא היה אומר תורה, ואפילו שום דיבור לא היה מדבר מחמת חולאת הריאה שקשה לו הדיבור, ורק כל הדיבורים היו כלולים בתנועותיו ורמזיו. ולפעמים כשרצה לדבר ובפרט לספר מעשה ובפרט מעשה מארץ ישראל, תיכף נתקבצה כל העיר. ופעם אחת בסעודה שלישית של שבת סיפר מעשה מארץ ישראל, ובא רבינו זצוק"ל לדביקות גדול כל כך עד לכלות הנפש. והיה חושך, ואני הכרתי והרגשתי שקרוב ליציאת נשמתו והבאתי נר ונפסק הדביקות ושב לחיותו".

"כשנודע לרבינו זצוק"ל נתן לי תודה וסיפר לי אז מר' נתן ואמר: איי האב איך א נתל'ע (אה, יש לי נתל'ע!) וכשאתה תיסע אלי לברסלב אעשה ממך חידוש כמו נתל'ע. אבל גשמיות וחשכת העולם הזה נתן שכחה בלבי ושכחתי מלנסוע". כך סיפר הרב מיאס.

הוא המשיך: "חיצים מחיצים שונים דוקרים את לבי על כך שעוד לא הייתי עדיין אצל ציונו הקדוש".

"הוא הביט בליקוטי הלכות (שהיה בידי ר' נחמן מטולטשין) ואמר: דאס איז דעם רבינ'ס מוח און ר' נתנ'ס מויל (הוא המוח של הרבי והפה של ר' נתן)".

"וכשבא ר' נחמן מטולטשין וסיפר על כך למוהרנ"ת הוא אמר: 'אני גם אומר כך (על הליקוטי הלכות) המוח של הרבי והפה שלי' (אבני"ה ברזל עמוד נט-ס).

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה