פרק מד - ליקוטי עצות · עלי ההגהה ממרחקים...
באומאן קיבל מוהרנ"ת בשמחה כמה עמודי הגהה מהספר "ליקוטי עצות", לבו עלץ עליו מאד על שהוא רואה שוב בעיניו, לאחר כל מה שעבר עליו, כיצד ספרי רבינו מתחדשים ברוב פאר. הוא שלח אחד מעלי ההגהה לר' אברהם בער, נכדו של רבינו בטשהערין בצרוף לאגרת ששלח לו.
הוא פותח את מכתבו בשמחה גלויה: "לכו חזו מפעלות ה'... הביטו וראו והתמהו תמהו, מי האמין לשמועתינו שנזכה עתה, אחרי כל התלאות וההרפתקאות והצרות והרדיפות עד הנפש שעברו עלינו ובפרט ובפרט עלי, העני והאביון נבזה בעיניו נמאס, אשר כולם חרקו שינם עלי ביותר, וגם עדיין לא שב שנאתם וכו' עלי ביותר. עתה עתה בואו ברוכי ה' ושיתו לבכם היטב והביטו וראו ישועת השם וחסדו ונפלאותיו עדי אין קץ, שנזכה עתה לראות בעינינו עלה לדוגמא, אשר נחקקה במרחקים, מנוראות חידושי אדמו"ר ז"ל, להאיר ולגלות האמת בעולם, וכל המידות טובות, ולהנצל מכל המידות רעות, המבוארות שם בליקוטי עצות הזה... בדרך עצות נפלאות ונוראות והתחזקות עצום באמת עד אין סוף ואין תכלית וכו' גדולים מעשי ה', אילו פינו מלא שירה כים וכו'..."