פרק מד - ליקוטי עצות · להשלים את התורה-ע"י ההדפסה
ראשית שנת תר"א.
ראש השנה עבר. מוהרנ"ת חזר לביתו, לאחר יותר משלשה חודשים בדרכים. הוא היה שבע רצון ממאמציו להתחיל להדפיס מחדש את ספרי רבינו. כל רעיונותיו ומחשבותיו נתונים היו לרעיון ההדפסה שכבר החל להתגשם. מוהרנ"ת מקשר בהשגותיו הנעלות את כל עניני החגים הקדושים של חודש תשרי והמצוות הקדושו"ת עם עניני הדפסת הספרים שעיקרם הוא להאיר את העולם בתורת אמת:
"דברנו אתמול בסעודה שלישית" הוא כותב במכתבו הראשון לאחר ראש השנה "שכל בחינת סוכה וד' מינים הקדושים-הכל להשלים ולהוציא לאור הספרים הקדושים של הצדיקי אמת בכל דור שעי"ז נשלם התורה וכו', שבזה אנו עוסקים באלו הימים להשלים את התורה בשמיני עצרת ושמחת תורה, שהוא סוף גמר והתיקון של ראש השנה ויום הכיפורים כמובא בכונות [האריז"ל], וכל מצוות ד' מינים 'בידים'-להאיר ידי הסמיכה בידי הכתיבה (המובא בתורה חדי ר"ש) העוסקים בכתיבת יד ישראל, בפרט הכותבים ספרים קדושים של התורה הקדושה... להכניס בלבו ידיעת האמונה הקדושה... כפי שאנו מסיימים אחר נטילת לולב: 'למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים...' והנענועים הקדושים הם בחי' תנועת הקולמוס באויר... (המובא בתורה חדי ר"ש לקו"א סי' ס"א) והג' מינים שאצל הלולב הם בחינת ג' אצבעין דאחזין בקולמוסא (המובא בתיקוני זהר תיקון כ"א)... ועי"ז זוכין לשמחה, בבחינת אור צדיקים ישמח, בבחינת זמן שמחתינו. ושלימות גמר השמחה ביותר הוא בשמחת תורה שאז משלימין התורה, וכל אחד נוטל ספר תורה בידו ושמח בה על חלקו בהשלמת התורה..." (עי' ליקוה"ל, פקדון ה' מ-מד).