פרק מד - ליקוטי עצות · ברוך שהחיינו וקיימנו...
מוהרנ"ת שב לביתו בברסלב. והחל לשבוע נחת מהתקדמות ההדפסה. לא עבר זמן רב וכבר קיבל לידיו את הספר ליקוטי עצות הכרוך.
במכתבו לבנו ר' יצחק, הנושא את התאריך "יום ד', חמישה עשר בשבט, תר"ב" כותב מוהרנ"ת:
"מכתבך קבלתי עתה בהיותנו מסובים על השולחן אשר לפני ה' בזה היום חמישה עשר בשבט. ותהלה לאל יש קצת אורחים אצלינו עתה... ושמחנו במכתביך, ובפרט בהספר ליקוטי עצות שזכינו לראות... ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה..."
במשך חדשי החורף של אותה שנה, תר"ב, מופיעים במכתביו דברי שבח והודיה להשי"ת על כמה שמחות משפחתיות שזכה להן: ר' דוד צבי, נכדו, (בנו של ר' יצחק), הגיע לבר מצוה, בעוד שבנו השני של ר' יצחק, ר' מיכל, התחיל ללמוד חומש. באותה תקופה חגג גם שמחת ברית מילה, ואחרי כן פדיון הבן.