פרק מג - בבראד ולמברג · עינים צופיות
בלמברג, כבשאר ערים, נהוג היה שכל אורח חשוב שבא לעיר היה אומר תורה. אולם מוהרנ"ת סירב לומר תורה. לבסוף אמר תורה רק רב העיר, שהיה נוכח שם, שלא מצאה חן במיוחד בעיני מוהרנ"ת. הרב הזמין את מוהרנ"ת ותלמידו ר' נחמן מטולטשין להתארח על שולחנו, אולם מוהרנ"ת שוב סירב. הדבר הפליא את ר' נחמן: הלא דרכו של רבינו היתה לא להתעקש על שום דבר ומדוע עומד כאן מוהרנ"ת על דעתו?
כששאל את מוהרנ"ת על הנהגתו זו, השיבו בלשון הפסוק (משלי כ"ג-ו'): "אל תלחם את לחם רע עין" (כלומר קמצן). ר' נחמן לא ירד עדיין לעומקן של דברים.
רק כעבור שנה, כשחזר ר' נחמן ללמברג לאסוף את ספרי הליקוטי עצות, הוא הזכיר את מאמר מוהרנ"ת ואת הפסוק שנקב אודות רב העיר, לכמה מתושבי למברג. הללו התפלאו מרוח קדשו של מוהרנ"ת שידע מעצמו על דבר קמצנותו של הרב...