פרק מג - בבראד ולמברג · הבע"ד אורב בכל העולם...
את סיכום נסיעה זו כותב מוהרנ"ת לאנשי שלומינו:
"והנה אהובי אחי ורעי, אוהבים דבקים מאח, אוהבים ורעים בעלמא דין ובעלמא דאתי לנצח. אם אמרתי אספרה לכם אפס קצה מעוצם נפלאות חסדו ופלאי פלאותיו שהשם יתברך עושה עמנו ובפרט עמי העני והאביון בכל יום ויום ובפרט בנסיעה הזאת יקצרו המון יריעות. ואם כי מכבר ידעתי והאמנתי ודברתי הרבה בזה, שאורו הקדוש לא יכבה חס ושלום בשום אופן, ומים רבים לא יוכלו לכבות אור אמת קדוש ונורא ונהרות לא ישטפוה, עם כל זה בעיני ראיתי קצת, והיותר אני מאמין בעזרת השם, על כן לא אוכל להתאפק מלספר לכם מעט דמעט כדי להיות מודה על העבר ולצעוק לעתיד לבוא..."
"ואתמול ליוו אותי מבראד חסידים הרבה וגדולי החשובים עד חוץ לעיר... הודעתי להם האמת שרבינו ז"ל הזהיר מאד לבני הנעורים לפרש שיחתו ית' בכל יום ויום ובפרט בלילה ובדרך יחידי... ועדיין מתורתו אנו רחוקים. ואני צועק בליבי כל העת על הימים שעברו, כמה שנים שלא זכיתי לקיים זאת מרבוי המניעות, אבל אני משמח עצמי על המעט דמעט שזכיתי לפעמים לקיים מעט מזה. 1 ואשרי הזוכה להתבודדות אפילו ביום, אבל אשרי ואשרי הזוכה לקיים בפשיטות הניעור בלילה, יהי חלקנו עמהם לעולם".
"עדיין האורב יושב בחדר ובחדרי חדרים וגם באתגליא אצל כל אחד ואחד. כן הוא בבראד ובלמברג ובכל המדינות שבעולם הזה, עולם השפל, עולם העשיה, עולם שכל יצורי קדם צריכין לעבור בו ולסבול מה שיסבול, ולהתנסות ולהצטרף בזה העולם המעשה והנסיון דוקא, אשר בכל יום ואפילו בכל רגע אורבים עליו כמו שאורבים, ואי אפשר להנצל מזה כי אם ע"י התורה הקדושה ועל ידי התפילה, והעיקר ע"י התבודדות ושיחה בינו לבין קונו".(עלים לתרופה שיז).
בדרכו לאומאן, כתב מוהרנ"ת אגרות לבניו, וכן לבנו הצעיר נחמן, שבעוד שבוע יגיע למצוות. הוא כותב (באידיש ותורגם כאן ללשון הקודש):
"היום אתה עומד להתחיל להניח תפילין. הרי אתה כנולד מחדש! למען השי"ת הזכר והתבונן במה אתה מתחיל בזה. השלך מעליך את כל השטויות שהעסיקו אותך עד עתה... ועשה לעצמך לב חדש לטוב..." (עלים לתרופה שיט). 1
מוהרנ"ת הגיע לאומאן בתחילת אלול ונשאר שם לראש השנה תר"א.
* * *