פרק מב - להחזיר עטרה ליושנה · משיח יבוא בהיסח הדעת...
מוהרנ"ת תירגם על פי דרכו את דבר נבואת התגלות החכמה שהוא מכוון לפלא הגדול ביותר של הדור ההוא, והוא התגלות דרכו הטהורה של רבינו ותורותיו הקדושות. שבעיקרן הוא הגילוי הנפלא שניתן לעורר אפילו אנשים שרחוקים לגמרי מהקב"ה, לעבודת ה'.
מוהרנ"ת כתב אז לר' יצחק, שלבו סמוך ובטוח שבעתיד יתגלו פלאים גדולים יותר. ועל כך שבני האדם האמינו שמשיח יבוא דוקא בזאת השנה-אמר מוהרנ"ת: איתא בגמרא "ג' באין בהיסח הדעת אלו הן: משיח מציאה ועקרב" (סנהדרין צ"ז א') ואם כן, כל הדיבורים על המשיח והחישובים על הקץ, מעכבים את בואו.
באחת ההלכות שבספרו ליקוטי הלכות מתעכב מוהרנ"ת על ענין זה. הוא מסביר שאמנם על האדם לצפות כל יום לבואו של משיח, למרות שנאמר שיבוא בהיסח הדעת -אין זה סתירה לחשוב תמיד בדעתו שמשיח יבוא... על פתיחת שערי החכמה הנאמר בזהר על שנת ת"ר כותב שם, שהכונה היא: שאם יתחיל אדם דבר שבקדושה יוכל לגמור אותו... (ראה ליקוטי הלכות, מתנה ה' לב-מט עיי"ש).
* * *