פרק מב - להחזיר עטרה ליושנה · יאוש-כצפרים האחוזות בפח
"אם אספר לכם מה ששומעין ורואין כשעוברים ונוסעין בעולם, יקצרו המון יריעות, כי הכל חפצים ליראה את שמך, ובפנימיות לבבם הכל צועקין במר נפש מאד מאד על גודל התרחקותם מהתכלית הנצחי. אך כולם כצפורים האחוזות בפח וכו', והשטף מים רבים של כל התאוות והמידות, בפרט טרדת הממון והפרנסה וכו' הולך ומתגבר בכל עת. ויותר מכולם הצרה הגדולה מהכל היא מה שרבים נפלו בדעתם מאד ביאוש גמור, שאי אפשר לו עוד לחשוב על התכלית כראוי, ואי אפשר להגביהו מכמה טעמים והעיקר מחמת המחלוקת הגדולה אשר עלינו וכו' שאינם יכולים מחמת זה לקבל ולינוק צוף דבש, אמרי נועם אמרות טהורות, שמחיה ומשיב כל הנפשו"ת הנפולות..." (עלים לתרופה דש).